דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף נו: · פירוש ג
תוס׳ ד״ה אבל היפך בהם טרפה, בכלל נקובי דמתני׳ הוא דטעמא משום דסופו לינקוב ולירקב עכ״ל, מלשון הגמ׳ לא משמע כן, דהרי מביא ראי׳ מקרא דהוא עשך ויכוננך, ודרש מלמד שברא הקב״ה כונניות באדם, שאם נהפך אחת מהם אינו יכול לחיות, וכן נראה מפרש״י שכתב שאם ירדו מבסיסן שוב אינם מתיישבים, ולא מטעם שסופן לינקוב, וכן כתב הרמב״ם ז״ל בפ״ו הט״ו וז״ל ״בני מעיים וכו׳ ואם נתהפכו אע״פ שלא ניקבו טרפה, שא״א שיחזרו כמות שהיו אחר שנהפכו ואינה חיה״ עכ״ל, הרי מפורש אומר דבבני מעיים שאינם במקומם אין הבע״ח יכול לחיות, ולא מטעם שסופו לינקוב. וראיתי למעיו״ט על הרא״ש, שהביא דברי התוס׳ דמשום סופו לינקוב טרפה, וכתב וכן הרמב״ם כתב זה הדין גבי דיני הנקובים בפ״ו מהל״ש עכ״ל, ובמחכ״ת כי רב הוא, שגגה רבה ראיתי כאן דודאי לא אתא ההלכה רק על ניקבו הדקין, אבל ניטלו הדקין מק״ו טרפה, כי רק חסר בתולדה ס״ל לרמב״ם לא הוה בכלל ניקב אבל כל שניקב טרפה מכש״כ ניטול, וא״כ יפה סידר נהפכו ב״מ בין הנקובים, אבל לא מטעם דסופו לינקוב כתוס׳ אלא דכל שאינו במקומו הוה כניטל, וניטול ק״ו מניקב טרפה והתוס׳ שלא ירדו לזה, המה נפלאים ממני.
ואולי יש להמליץ בעד התוס׳ דלא מיסתבר להם סברת רש״י ורמב״ם דא״א להחזירם כמות שהיו, דזאת לא נשמע מקרא, מה תאמר דכל שהחזירם בידים אנו חוששין שלא החזירם על מקומם יפה. עיין בדברי חמודות ברא״ש אות רע״ד דעות בזה, סכ״ס כיון דיש במציאות להחזירם יפה למה יטרוף בזה, דהרי כל דאפשר דבדרי לה סמי וחיה, אינה טרפה אפילו לא בדרו לה כלום, ולכן סברו דכל שנתהפכו פ״א שם במקום ההיפוך, נחלשה העור וסופו לינקוב ולרקוב, אבל דעה זו דוחק גדול ודעת רש״י ורמב״ם, דלהכי אתא קרא לומר דכל שנהפכו פ״א שוב אינו יכול לחיות אפילו ע״י חזרה, דאל״כ פשיטא דבב״מ מהופכים אינו יכול לחיות ודו״ק.