דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף נה: · פירוש ד
ע״ש רש״י ד״ה אם נשתייר בו כסלע ע״י אותו השיור מעלה ארוכה עכ״ל, וכן כ׳ בד״ה כל העור כולו, וז״ל ״כל היכי דנשתייר, ההוא כסלע מעלה ארוכה וחוזר כל עורו לקדמותו״ עכ״ל, ונראה דרש״י ז״ל לא כתב כן, אלא להני מ״ד דלא בעו מקום מיוחד להאי שיורי וגם סגי בחדא כסלע, דאז לא מסתבר לומר, דבהאי שיעור כל דהו סגי לחיות, אבל למ״ד דעל כל פני רוחב השדרה ובראשי פרקים ומקום טיבורו בעינן, אז שפיר מצינן לפרש דבהכי סגי לחיות אע״ג דנשאר חסר, ובאמת המעיין בנדה נ״ה ע״א יראה דאיכא ב׳ לשונות שם, אי בעור גזעו מחליף או לא, וא״ד דאין גזעו מחליף אמרו, ור״מ דמכשיר משום דקריר בשרא וחי׳, וממילא דלרבנן סגי בשיורי׳ להיות חי בחסרון השאר עיי״ש ודו״ק.