אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף נד. › פירוש ג

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף נד. · פירוש ג

פירוש ב

ע״ש גמר׳ שמוטה ושחוטה כשרה וכו׳ ר״י אמר יביא ויקיף. הראש יוסף ז״ל הביא כאן קושי׳ הרשב״א ז״ל דהא לדעת הבה״ג, דאין בשמוטת הסימנים משום טרפה אלא מגזרת ההלכה אין שחיטה מועלת בהן, לעולם לא ידמו החתוכים, דהא אפילו נשחטה לאחר שמוטה עדיין היתה בחיים חיותי׳ וחתך השני הוא עתה לאחר מיתה: והראש יוסף תמה דאפילו לרש״י דשמוטת הסי׳ טרפה, מ״מ אינו נבלה, דשלא במקום שחיטה הוא ואטו טרפה אין בה חיות עיי״ש. ובמחכ״ת דברים אלו שלא בדקדוק כתבם, ואם במקום שחיטה דנבלה, הכי משום דאין בה חיות קרוא נבלה, דהרי רק לאחר מיתה מטמא, אלא משום דאין שחיטה מועלת בו יותר לכן מקרי נבלה מחיים, וכמו שביארנו זאת בעיקר יו״ד באריכות, גם מה שכ׳ דלמעלה דלאו מקום שחיטה רק טרפה הוה, בזה איכא פלוגתא, עיין לעיל בפ״ב בסוג׳ דמוגרמת. ואני ביארתי שם דלמאן דס״ל דכל שנפסק הקנה שוב הוה כמדמב״ד ולדעת הרשב״א על הקנה עצמו ליכא מאן דפליג ע״ז, א״כ מה לי נפסק במקום שחיטה, או למעלה ממקום שחיטה, כיון דטרפה הוה, ממילא דכאן דכמב״ד ותו אין שחיטה מועלת בו, וממילא יקרא נבלה, אלא דלגבי נידון דידן של הקפה, אין שום נפקותא אם טרפה ואם נבלה, דהכא בחיות תלוי מלתא, וכיון דבכוב״כ כחי הוה איך ידמו החיתוכים, אלא דמ״מ לא הקשה הרשב״א על שיטת רש״י, דכיון דטרפה הוה, הרי הגרוגרת כמאן דמונח בדיקולא, וניהו דבהמה כולה חיה לכל דבריה, אבל הגרוגרת דהוה כדמב״ד הרי חשוב כמת, וכאבר המדולדל דאין לו התקשרות עם הגוף אלא כ״ש שלא יחשב כניפול, אלא ע״י מיתה, ולכן לא הקשה הרשב״א אלא לדעת הבה״ג וזה ברור. ופלא על הראש יוסף ז״ל דלא נחות לכל זאת.

ודע דהלב ארי׳ ז״ל הביא כאן קושי׳ המהר״ם שיף ז״ל שהקשה דמה מהני הקפה, כיון דאפשר דנשמט בין שחיטת הקנה לושט. ותי׳ הלב אריה, דבאמת בזה פליגו רב ור״י הכא, דרב סובר כר״ל, דכל שנפסק הקנה כמדמב״ד. ולכן קאמר א״א לשמוטה שתעשה שחוטה דאפילו אם נשמט בין סימן לסימן כשר, דאחר שחיטת הקנה השמוטה אינה פוסלת תו דהוה כמדמב״ד, אבל ר״י פליג על הא דר״ל ולית לי׳ כמדמב״ד, ואפילו הקנה עצמו לא, ודלא כרשב״א. ולכן לדידי׳ אפשר שנשמט בין סימן לסימן, ואז טרפה הוה לדעת רש״י עיי״ש. וכל ההקדמות אמיתים, ואם תרצה לעמוד על בוריין של הדברים תעיין היטב מה שכתבתי בזה לעיל דף י״ט ודף ל״ב בפלוגתת ר״י ור״ל בזה. אבל לפרש דרב ור״י כאן פליגו בזה, אי שמוטה שבין סימן לסימן פוסל, הוא דבר שא״א להעמידו, דהאי יבוא ויקיף דקאמר ר״י, אין להולמו והלב אריה כ׳ דיבוא וישמוט במ״א לראות ההשמטות אי דומות אהדדי. לא הבנתי מה קאמר, דאיך ישמוט עוד הפעם סימן השמוט, ועוד זאת דקושי׳ הרשב״א במקומה עומדת, דאי לר״י סימן השחוט לאו כמדמב״ד, איך ידמו הני חיתוכים אפילו אם לאח״ש נשמט, כיון דגם הגרוגרת חי כמו שאר האברים, ולכן דברי קדשו אינם כדי להקימם. וגם קושי׳ הרשב״א קיימת, אפילו בלא בה״ג, כי האמת הוא דר׳ יוחנן ל״ל כמדמב״ד לא הריאה ולא הקנה וצע״ג.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה