אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף נג. › פירוש א

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף נג. · פירוש א

דף נג.

דף נ״ג ע״א, גמר׳ בעי ר״א, שאר עופות טמאים יש להם דרוסה וכו׳ הא דלא קבעי בשאר חיות חוץ מארי וזאב לגבי בהמה מאי, לדעת הרא״ש ז״ל באמת ליכא דורס בין שאר החיות, ודעת שאר הראשונים להיפך, עיין בטור סי׳ נ״ז, ונראה דלפי הני הראשונים, צ״ל דבחיות ידע דדיבר התנא בהווה, ולכן נקט ארי וזאב, דהני שכיחים יותר משאר חיות לבוא לתוך העדר, עיין בב״ק ט״ז ע״ב ארי דורס וזאב טורף, ובשביל זה מצינן למימר דר״י לפרש הת״ק אתא, משום דהת״ק דיבר בהווה ויותר שכיח הוא הזאב שבא על הצאן לטרוף, ולכן אין מקום להסתפק דודאי גם שאר חיתו יער יש להם דריסה, אבל בעופות לא מצינן דנץ וגז יותר עלולים לדרוס, וחוץ מזה נראה לפע״ד דבעופות טמאים דמשונים הם הרבה זמ״ז בסימני טומאה שלהם עד שהתורה לא הזכירה סימנים כלל, אלא פרטם בשמותם, ולכן שפיר יש מקום להסתפק לענין דרוסה מה דינם של אינך, דלא הזכירם התנא בשמותם, וע״ז קפשט לי׳ רב הלל, דיש להם דריסה, והא דפריך לי׳ ממתני׳ והאנן תנן דרוסת הנץ, לאו ר״א לרב הלל קפריך, דהא ר״א ספוקי מספקא לי׳ בפי׳ המשנה, אלא מסדר הגמ׳ שלאחר ר״א, ותדע דהא לא קתני ״א״ל״ והא דקמשני דהני בדכוותייהו או בדרברבי מני׳, ואינך בדזוטרי מני׳ היינו נמי מטעם דהם עלולים יותר לדרוס, לכן אלים זהירייהו אפילו בדרברבי מני׳, וא״כ בחיות נמי הדין כן, וכן הוא באמת דעת הרשב״א ז״ל, והיא השיטה המחוורת ודו״ק.

ודע דהך דרוסה בעופות, כתבו התוס׳ לקמן דאין זה מה שאמרו, כל עוף הדורס טמא, אלא דשדיה זהירי׳ כי שליף צפורנו, וכמו בזאב בבהמה, ולא הי׳ להם לפרש האי דרוסה דהכא, שמפורש די והותר בסוגי׳ הש״ס, דהוא הטלת ארס, כשהוציא צפרניו מן הנדרס, אבל הי׳ להם לפרש הסימן טומאה של דריסה מה היא, והנה רש״י ז״ל לקמן מפרש דאוחז בצפרניו ומגביה מן הקרקע מה שאוכל, ולפירושו ודאי דאין לו ענין כלל להאי דרוסה דהכא, אבל התוס׳ בשם ר״ת מפרשים, דורס ואוכל מחיים, ואינו ממתין עד שתמות, ומביא ראי׳ מב״ק ט״ז ע״ב, דאמרו שם ארי דרס ואוכל פטור, עיי״ש ולפ״ז לא ידעתי מה בין האי דריסה, לדריסה דהכא, ולמה לי באמת האי ״ואוכל״ דבדורס לחוד הוה סי׳ לטומאה, וה״ה דמטריף, דהרי עופות טהורים אין להם דריסה כלל, כמו שכ׳ בעצמם דאין דריסה לטהורים, ואי דקשי׳ להו מה קמבעי לי׳ לר״א בשאר עופות טמאים, דהרי מוכח לקמן דהרבה מהם דורסים והרבה אינם דורסין, ומכש״כ דמסיק כאן דלכולם יש דריסה עכ״פ בדזוטרי מני׳ לפע״ד נראה דגם כאן לא קבעי אלא על אותו שדרכם לדרוס, אי מטילין ארס, או אי יש כח בארס שלהם למקלי האבר, אבל על מעשה הדריסה בעצמו לא קמבעי לי׳ דידע שיש מהם דורסים, ויש מהם שאינם דורסים, והוא דבר שיש לברר, וכמו בחיות שיש הרבה שאינם דורסים כלל, כמו הדוב והפיל וכדומה, עיין שו״ת ק״ז החת״ס ז״ל סי׳ נ״ח, לכן דברי התוס׳ נפלאים ממני וצע״ג וד׳ יאיר עיני להבינם ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה