דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף נב. · פירוש ב
ע״ש גמר׳ א״ש נעקרה צלע מעיקרה וכו׳ ופרש״י ואפי׳ בלא אסיתא, ור״ת מפרש עם האסיתא, כי היכי דלא יחלוק שמואל אעולא בר זכאי ור״י, דלחד ברוב צד אחד, ולאידך ברוב שני צדדין בעינן עכת״ד התוס׳, והי׳ להם להזכיר גם רב, דלרב נמי דוקא וחולי׳ עמה, דהיינו חצי חולי׳ כדלעיל, והנה האחרונים הקשו סתירת רש״י אהדדי, דלעיל מ״ב ע״ב מפרש הא דשמואל, דעם חצי חוליתה קאמר, והנה משום הא לא ארי׳, דהרי בתוס׳ שם כתבו וז״ל ״לקמן פליג עלי׳ בר זכאי, ואומר ברוב צד אחד ונשתברו ברוב שני צדדים, והכא נקט טפי מלתא דשמואל, משום אינך דקאמר וכו׳״ עכ״ל, ועיין שם במהרמ״ל מה שתמה על דברי התוס׳, אבל חוץ מזה אני תמה, דמה שלא הזכירו ר״י, דפליג וקאמר בין נעקרו ובין נשתברו, ברוב שני צדדים, משום דמר״י לא מצי פריך דלחשוב נעקרו, דהיינו נשתברו דקתני במשנה, ולכן כתבו רק בר זכאי, דמני׳ ג״כ הוה מצי להקשות, משום דס״ל נעקרו מצד אחד נמי טרפה, אבל זה פלא, דהרי אנן כר״י פסקינן ודלא כשמואל ודלא כבר זכאי, ואיך פריך הש״ס וליחשוב הא דשמואל שהוא דלא כהלכתא, אבל התי׳ ע״ז דבאמת מרב פריך, ועם חצי חולי׳ גם בצלע אחת טרפה, ונקט דשמואל, משום אינך דשמואל, ולא מדקדק בי׳ דהוה דלא כהלכתא משום דהרי אפשר לפרשו דעם חצי חולי׳ קאמר כרב, ולזה כיון רש״י ז״ל דאע״פ דדברי שמואל דקאמר סתם נעקרה צלע מעיקרה לא משמע דעם החולי׳ קאמר, מ״מ קושי׳ הש״ס ע״כ לא הי׳ אלא לפי ההלכתא וכרב, דעם החולי׳ דהיינו מקצת האסיתא טרפה, אבל התוס׳ ודאי החליפו שיטתם דהכא מפרשים דברי שמואל כרש״י דלעיל, דעם חצי חולי׳ קאמר, וא״כ לא הוה מקשין כלום לעיל, דליפרך מבן זכאי דלית הלכתא כוותי׳ אלא על תוס׳ ליכא למיפרך סתירה משום דהמחברים רבים היו כידוע, וליישב דברי התוס׳ דלעיל, י״ל דלפי דס״ל דשמואל בלא חולי׳ קאמר, הוה בר זכאי המכריע בין שמואל לר״י, והלכה כמותו וכוונת הש״ס באמת אבר זכאי, אלא נקט שמואל אף דלית הלכתא כוותי׳ משום אינך דשמואל ודו״ק.