דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף מט: · פירוש א
ע״ב גמר׳ בעי ר״ז, חלב חיה מאי, דוקא אמר חלב טהור סותם, והאי נמי טהור, או דלמא, משום דמהדק והאי לא מהדק, ויש לראות מאי קמבעי לי׳, וכי האי ממירא דרב גזה״כ הוא שאין לדרוש טעמא, הן אמת דאביי מהדר לי׳ כן, אבל איך עלה ע״ד ר״ז למיבעי כלל, וכפי הנראה רש״י ז״ל הרגיש בזה ומש״ה כ׳ וז״ל, ״ולהא דבעי הך בעי, לא איפשט לי׳ אכתי טעמי׳ דרב מאי הוא״ עכ״ל כוונתו דלר״ז לא ברירא לי׳ האי טעמא דלא מהדק, כי באמת קשה להבין, וכי עדיף סתימת ירכים בחלחולת או דופן בריאה, שהם שני אברים, מחלב הדבוק בבשר, ובאמת הרמב״ם בפ״ו ה״י כתב בטעמא דחלב טמא, וכל הני דלא סתמו, משום דקשין הן, ומסתמא קושי׳ מחלחולת, ודופן וכדומה, הכריחו לפרש כן, ועכ״פ כיון דליכא טעם מבורר בדבר קמבעי לי׳ דלמא בטמא וטהור תלי׳ מלתא, מפני איזה טעם הנעלם מאתנו, ודו״ק.