דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף מג: · פירוש ח
תוס׳ ד״ה אי כשמואל, והא אמר ברובו אע״ג דשמואל פוסל בפ״ק הגרים שליש ושחט שני שלישים וכו׳, הכא בעי למימר דרבא לא פסול מה״ט וכו׳, עכ״ל תירוצם דחוק, ועוד דסכ״ס, למה צוה ר׳ אבא שישלם רבא דמי תורא למרא, כיון דלשמואל טרפה מצד הגרמה, אולם לפע״ד נראה ברור דשמואל דוקא בגרגרת פוסל, בהגרים שליש קמא ולא בושט, דטעם הפסול הוא אע״פ דשחיטה לא מצי מצטרף ליפסול, משום דעל שליש אמצעי בגרגרת עדיין אין עליו שם שחיטה, אלא בצירוף שליש קמא ולכן האי דפוסל ס״ל להיפך, דשליש קמא דהגרמה לא מצי מצטרף לשליש אמצעי להקרא בשם שחיטה וכיון דאיכא כאן מעשה טרפות, ועדיין שם שחיטה ליכא, תו לא מהני שליש בתרא להצטרף עם האמצעי להיות שחיטה כשרה, אבל בושט כיון דעל שליש האמצעי בלי צירוף השליש קמא, איכא שם שחיטה עלי׳, לא מצי להצטרף להשלים הרוב לטרפות ועיין היטב מה שכתבתי לעיל שם בסוגי׳ מענין זה, והדבר אמת לאמיתו בס״ד ודו״ק.