דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף לט: · פירוש ג
ע״ש משנה השוחט לשם הרים וכו׳ שחיטתו פסולה, עיין במשנה דלעיל שכתבתי דכל הני שחיטתו פסולה, אע״פ שאינה נבלה דהרי ששא״ר ש״ש, מ״מ קרי לי׳ שחיטה פסולה ככל שחיטתו פסולה דבהאי מסכת׳ דקודם חזרת ר״ע אין בה משום נבלה, וכאן ע״כ אתה אומר כן דהרי, בגמ׳ קאמר דזבחי מתים לא, משום דהא להר והא לגדא דהר, ופרש״י דלאו תקרובות מקרי משום דאין ההר נעשה ע״א, אבל מ״מ פסולה מלאכול משום דדמי׳ לשחיטת עכו״ם, וע״כ דרק לאכול גזרו אבל לא לענין טומאת נבלות דאם נאמר דכל שפסלו השחיטה מדרבנן גם לענין טומאת נבלות גזרו, א״כ גם לענין תקרובות עכו״ם לגזורו שיהי׳ אסור בהנאה, אלא ודאי במקום דקתני במשנה שחיטתו פסולה, אין בה משום טומאת נבלות, וכר״ע קודם חזרה, דרבנן לא גזרו אלא על האכילה ולא לענין טומאה ודו״ק.