אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף לט: › פירוש א

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף לט: · פירוש א

דף לט:

ע״ב גמר׳ שחטה ואח״כ חישב עליה, זה היה מעשה בקיסרי, ולא אמרו בה לא איסור ולא היתר, ומסיק בגמ׳ משום דמסופק אי אמרינן מוכיח סופו על תחילתו, משמע מכאן דמחשבה לחוד בלא שום דיבור מהני בע״ז, דהרי אפילו נאמר דסופו מוכיח, אינו מוכיח אלא דמחשבתו הי׳ גם אז כמו שאומר אתה, אבל אין כאן הוכחה על אמירה שבתחלתו, וזה תימא רבתא דניהו דעל ע״ז מתחייב גם על המחשבה היינו קבלות אלהות, אבל על הקרבה שיתחייב על המחשבה שחישב להקריב, זאת לא שמענו, ומי שלא אמר כלום רק חישב במחשבה ע״מ לזרוק, ודאי דלאו כלום כמו בפיגול דבעינן דוקא אמירה ולא מחשבה בעלמא, ועיין תוס׳ לעיל ד״ה אלא, ובחויו״ט פ״ג משנה י״ב בב״מ ד״ה החושב, שוב ראיתי שק״ז בעהחת״ס בחדושיו נתקשה בזה, ולכאור׳ לפי דעת רבינו ירוחם דהאי חישב זורק ממש קאמר, י״ל דסופו מוכיח דמסתמא דרך המקריבים לע״ז, כן הוא שאומרים, אבל מלשון רש״י ז״ל שכתב דאח״כ אמר שיזרוק וכו׳ וכן מפסק הרמב״ם והשו״ע שכתבו שחישב עליה אח״כ לזרוק, משמע דעד השתא לא אמר כלום, שהרי מי ששמע מה שאמר אח״כ שיזרוק הי׳ שומע גם בשעת שחיטה אם היה אומר ששוחט ע״מ לזרוק ולא עוד אלא דאם היה אומר כן בשעת שחיטה למה לי׳ להכפיל הדבר אחר השחיטה, וצע״ג ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה