אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף לז. › פירוש ה

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף לז. · פירוש ה

פירוש ד

תוס׳ ד״ה שא״ח לא תאכל, בריש א״ט דרש מהאי קרא דטריפה אינה חיה, והיינו לפי המסקנא דהכא, דלא מחוקמי במסוכנת, עכ״ל, מה שכ׳ התוס׳ דלפי המסקנא דהכא אתא קרא דזאת החיה על טריפה אינה חיה הוא פלא והפלא, דדבר שאפשר לידע הוא, אם ט״ח או טא״ח, ולא מצינן קרא על דבר טבעיי שיש לעמוד עליו, הא חדא, שנית דעדיין לא נדע מה קרי לי׳ טרפה, וצ״ל דעל ההלכה קסמך דהני ח״י מכות מטריפין, ואתא קרא לפרש ההלכה, כזאת לא נמצא, ועוד בו שלישיה דלמאי נפ״מ לידע זאת, דהני דמנה ההלכה שהמה טרפיות, אם מצי לחיות או לא, דהרי המה טרפיות בין חיין ובין אינן חיין, ואין כאן נפקותא אחרת אלא לגבי ספק טרפה אי מהני שהיית יב״ח, וכמש״כ הרשב״א והר״ן ז״ל בריש פא״ט, וזאת ודאי ענין דרבנן הוא דמה״ת בלא״ה ספק טרפה שרי׳, לא מבעי לדעת הרמב״ם דכל ספק מותר מה״ת אלא גם לדעת הרשב״א הלא ספק במקרה שרי, ובגמ׳ נמי מה״ט לא קאמר אלא רמז לטרפה שא״ח מה״ת מנ״ל, ור״ל דדרשה גמורה ליכא לאשכוחי ע״ז, כיון דמה״ת אין לן שום נפקותא, בין ט״ח לטרפה א״ח. אבל רמז קמבקש למצוא, ומביא קרא דזאת החיה, אשר עיקר הקרא אתא לאסור באיסור לאו הבא מכלל עשה, כל מה שאינה חי, וממילא נשמע דטרפה א״ח, דהרי לא אסרה התורה אלא א״ח מכלל העשה דחי אכול, הרי דכל שהוא חי אינה אסורה, ולכן עתה רוצה ללמוד מהאי קרא דמסוכנת בלא שום חסרון אבר תאסר ומשום דא״ח וע״כ דאינו חי מיד קאמר דכל שאינה מחסרא אבר ע״כ רק מסוכנת העומדת למות מיד בכלל אינה חי הוה, אבל בחולה, הרי רוב חולים לחיים, וכאשר מוכיח דמסוכנת שרי׳, ע״כ דהאי לאו הבא מכלל עשה אמחסרא אבר קאי, וא״ת הלא הוא בלאו דטרפה, הלא בשביל זה כתב הרמב״ם דלאו דטרפה המפורש בקרא הוא הנטתה למות מחמת חסרון אבר דהיינו מסוכנת שתמות מיד בתוך מעל״ע, אבל הלאו הבא מכלל עשה דחי אכול שא״ח לא תאכל, לא התנה האי תנאי, והיא שנטתה למות, אלא כל שיש לה מכה הממיתה בודאי, אפילו לאח״ז, מקרי א״ח ואסורה, בהאי לאו הבא מכלל עשה, אבל התוס׳ דלא נחתו לכל זאת, לא ידעו מה לעשות בהאי קרא דלומר דאתא קרא להוסיף איסור עשה אלאו לא מסתבר כלל, דאפילו בתרי לאווין מפורשים אמרינן כל היכי דאיכא למידרש דרשינן ולא אוקמינן בלאוי יתירה, מכש״כ דלא נפרש קרא להוסיף איסור בעלמא אלאו מפורש, ולכן הוכרחו לומר דקרא אתא על האי דינא דטא״ח, ואי דליתא לענין טרפה גופא שום נפקותא כנ״ל, התוס׳ סברו דיש נפקותא גם לשאר דיני תורה כמו רוצח והיתר אשת איש וטומאות לידה, וכדומה, אבל כל זאת ליתא לדעת הרמב״ם כאשר הוכחתי זאת מפסקיו, דהאי הלכה של ח״י טרפיות ושאינם חיין, לא פסקינן בשום מקום, רק בטרפות בהמה, ולענין דמהני שהיית, ב״ח כנ״ל. וראה זה איך מחשבות הרמב״ם והתוס׳ רחוקים זמ״ז, כרחוק מזרח ממערב בהבנת האי הלכה של ח״י טרפיות, ואשר בכל דף כמעט בולט, בפירוש דברי הגמ׳, החילוק שבין הני שני דעות, ובפתיחה עיקר יו״ד תמצא הדבר מבואר באריכות ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה