דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף לז. · פירוש א
דף ל״ז ע״א משנה, השוחט את המסוכנת רשב״ג אומר עד שתפרכס ביד וברגל וכו׳ וכתבו התוס׳ דאפילו לכתחלה שרי, ונקט לשון דיעבד משום דבעי למיתני עד שתפרכת עכ״ל, לא זכיתי להבין, דמה בעו, הרי אפשר לפרש דלכתחלה לא ישחוט, וישליכנה לכלבים, ולשון דיעבד דנקט היינו שלא ימתין עם החולנית עד שתסתכן אלא ישחטנה מעט קודם לכן, בעודה יכולין עוד להעמידה על רגליה, ובל״א ז״ל כתב טעם למה לא ניחא להו למימר דלכתחלה יש להחמיר כיחזקאל, דאין זה אלא חומרא לגדולי ישראל, אלא דהתפארת ישראל כתב באמת דמש״ה נקט לשון דיעבד, ואולי כוונתם דמי שרוצה להחמיר שלא לאכול מסוכנת, לא ישחטנה, אלא ימיתנה כדרך שהנכרים ממיתין לצורך אכילה, וימכרנה לנכרי, ועיין לקמן ע״ב ד״ה גמר׳ ואב״א מהכא מה שכתבתי שם ודו״ק.