דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף לה: · פירוש א
דף ל״ה ע״ב גמר׳, א״ר אסי, אומר הי׳ ר״ש שחיטה מכשרת ולא דם, ופרש״י ז״ל דנפ״מ בנפל דם שחיטה על הזרעים דלא הוכשרו, וכתב הר״י ז״ל אבל בשוחט את הטרפה אין נפ״מ, דהרי גם בטרפה מוציאה מידי אבמה״ח, וכבר כתבנו למעלה, דשחיטת טרפה אינה מוציאה מידי אבמה״ח, אלא דבלא״ה אני אומר, דכאשר משמע מסוף הסוגי׳, האי הכשר שחיטה לר״ש הוא כעין הכשר דחיבת הקודש, וחיבת הקודש לדעת הרמב״ם מכשיר רק מדרבנן, וא״כ ה״ה שחיטה לר״ש, ור״ש לשיטתי׳ דס״ל שחיטה מצות עשה ומתרת מיד, ולכן חיבת מצוה זו מכשרת ג״כ, ור״מ דס״ל שחיטה אינו אלא תיקון בעלמא, וכפי שביארנו גם אינה מתרת מיד, לכן אינה מכשרת, וא״כ איכא ודאי נפקותא גם בבשר הבהמה עצמה, אי הדם מכשיר, אז הוה הכשר דאורייתא, ואי הדם אינו מכשיר רק השחיטה מכשרת, אינה אלא דרבנן, ואנן אע״ג דפסקינן דשחיטה מצוה ומתרת מיד, מ״מ לא פסקינן כר״ש דמכשרת, משום דלר״ש נמי רק הכשר דרבנן הוא מצד חיבת מצות שחיטה המתרת מיד, אבל אנן ס״ל כיון דמ״מ אסור לאכול ממנה עד שתצא נפשה, ולרמב״ם הוא איסור דאורייתא, לכן לא מיסתבר דמשום האי היתר, דיוכל לחתוך כזית מבית השחיטה שצריך להמתין עד שתצא נפשה, אמרו דמכשיר, לכן לא פסקינן בהא כר״ש, ודו״ק.