אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף לא: › פירוש א

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף לא: · פירוש א

דף לא:

ע״ב גמר׳ היכי דמי נדה שנאנסה וטבלה וכו׳ אר״פ לר״נ בנפלה מן הגשר ולרבנן שירדה להקר, ופרש״י ז״ל ולא לטבול, ונפלה כולה לתוך המים עכ״ל וכל הרואה ישתומם, דמה בין זה לנפלה מן הגשר, כיון דלמעשה הטבילה לא כיוונה כלל ודרך מתעסק נפלה כולה לתוך המים, הכי מה שירדה להקר בלי טבילה, כוונת מעשה מקרי, ואין זה דומה כלל לכוונת חתיכת סימנים, כי מעשה דחתיכת הסימנים הוא מעשה השחיטה המתרת, אם לא אירע בחתיכה זו איזה פסול מהני פסולי שחיטה, אלא דהוא כיוון לסתם חתיכת הסימנים בלי השקפה על דקדוקי המעשה הלזו, אבל כאן בירדה להקר, אין במעשה ולא בכוונתה ענין טבילת כל גופה כלל.

אבל דע כי כמו דבשחיטה, אי לאו דאתא ההלכה להגבילה בהני דקדוקי שחיטה, גם על שחיטה פסולה הי׳ שם שחיטה עליה, כי ההלכה גורמת שאנו מחלקין בין חתיכת סימנים בהכשר לחתיכת סימנים בפיסול, ואשר על כן סברו רבנן דכוונת חתיכת סמנים סתם נמי כוונת מעשה שחיטה מקרי, דלגבי הכוונה לא נחלק בין מעשה למעשה, כמו כן בטבילת טמאים, דאמרה תורה ורחץ בשרו במים או במים יובא, לולי דרשת חכז״ל ״את כל בשרו״ שיהי׳ כל בשרו תחת המים בב״א, במשמעות לשון רחיצה במים, לא הוה מצינן לחלק בין שרחץ כל גופו בפעם אחת במים, או שרחץ גופו וראשו בהפסקה, כי האי מושג טבילה שלנו, נתהווה ע״י ההלכה דבעינן רחיצת כל הגוף תחת המים בפ״א, ולכן לגבי כוונה, הוה כוונת ירידה להקר בלי השקפה על טהרה שציוותה התורה אלא נקיית הגוף מזוהמה, כוונת המעשה הכוללת כל מיני רחיצה ואין חילוק בין בפ״א לשתי פעמים, והוה ממש כמו כוונת חתיכת הסימנים בשחיטה, ושמור לך הדבר הזה כי הוא אמת לאמיתו, ומתפרשים דברי רש״י כפשוטן.

אבל מה שיש להעיר על האי מימרא דר״פ הוא, דלפי מה שביארנו לעיל דגם לר״נ בעינן כוונת מעשה הפלת הסכין עכ״פ, דכיון דכתיב וזבחת למצוה, שמעינן דעכ״פ כח אדם בעינן, וממילא דבעינן נמי כוונה לכח אדם, וכמש״כ הרא״ש והרשב״א שהבאתי לעיל דמתעסק בכח אדם. לא יחשב עשיית אדם כלל, וכל זה בשחיטה דאיכא קרא דוזבחת דמני׳ ילפינן דבעינן עכ״פ כח אדם לעכובי, אולם בטבילה דאפילו גל שנתלש ונפל על האדם ועל הכלים מטהר, הרי דלא בעינן כח אדם כלל, ומה״ט בנפלה מן הגשר נמי עלתה לה טבילה לר״נ אע״ג דליכא בנפילה שום כח אדם, ודומה לנפלה סכין ושחטה, וכיון דלר״נ לא בעי בטבילה שום כח אדם ולא שום כוונה מעשה כוונה זו להקר לרבנן מנ״ל, דכמו דלר״נ נפלה מן הגשר דליכא שום כח אדם כשר, נימא דגם לרבנן כן הדין דלא פליגו ר״נ ורבנן אלא בשחיטה דלשניהם בעינן כח אדם, וממילא גם כוונה לאיזה מעשה, לר״נ סגי בכוונת הפלת הסכין ולרבנן בעינן כוונת מעשה הממית, דהיינו כוונת חתיכת סימנים, אבל בטבילה דלא בעינן שום כח אדם לר״נ, מנ״ל דפליגו רבנן עליו, ודבר זה צע״ג בעיני ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה