אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף כז. › פירוש א

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף כז. · פירוש א

דף כז.

דף כ״ז ע״א משנה, השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה, בגמ׳ פריך דיעבד אין לכתחלה לא ושנים בבהמה, עד כמה לשחוט וליזל, ומתרץ אבע״א אאחד בעוף ואבע״א, ארובו של אחד כמוהו, ופרש״י אבע״א בעוף אצרכוהו רבנן לכתחלה תרווייהו, משום הרחקה דילמא לא אתא למיעבד רובא דחד, וזה דוחק גדול, כיון דעכ״פ כל הסימן בעינן לכתחלה מה״ת, ואם שחט רק רובא, בעי להשלים שחיטתו תוך שיעור שהיי׳, כדי לקיים המצוה לכתחלה סימן שלם, וא״כ איזה הרחקה מצאו כאן, להוסיף מצוה דרבנן לשחוט לכתחלה שני סימנים, ולא עוד אלא דאם חששו חכמים ע״ז דלא אתא למיעבד רובא, ע״כ החשש דיכשיר שלא כדין פחות מרוב בחשבו שהוא רוב, ואז הי׳ להם לתקן דלא יכשיר עד שנשחט כל הסימנים, וכמו שאמרינן לקמן קכ״ג ע״א, בטלית שנקרע רובא, בטלית שאינה טבולת יום דלא מהני עד דמיקרע כולה גזרה דילמא לא אתי למיקרעה רובה, ויאמר רובא הוא עיי״ש, אבל במה שאמרו דלכתחלה ישחוט שנים עדיין לא הועילו, דאם מ״מ יזדמן שלא שחט אלא מחצה ואין בידו להוסיף עוד מפני שעבר זמן שיעור שהיי׳, יכשיר בחשבו שנשחט הרוב, גם לישנא דגמ׳ מורה דלא כפרש״י, שהרי המקשן מיד לא הקשה אלא על שנים בבהמה, אבל בעוף לא נתקשה לי׳, למה לכתחלה לא סגי לי׳ באחד, והוא לא ידע מגזירה זו, והי׳ לו להקשות סתם בין אבהמה ובין אעוף, כיון דמה״ת לא בעינן יותר בעוף מסימן אחד, אבל הרמב״ם ז״ל דעת אחרת עמו, כי הוא פסק דגם בעוף בעינן שני סימנים מה״ת לכתחלה ורק בדיעבד כשר בסימן אחד, ועיין בכ״מ שם בריש הל׳ שחיטה, שכ׳ דהרמב״ם ז״ל פסק כתרי לישנא דגמ׳ לחומרא, דהיינו דלכתחלה בעינן כל הסימנים ולא רובן, וגם בעוף כן והוא מה״ת, ודבר זה תלי אי ילפינן שחיטה לעוף מילפותא דבר קפרא, דהטיל הכתוב עוף בין בהמה לדגים, דאז גם לכתחלה סגי לעוף סימן אחד, ואי ילפינן, מאשר יצוד ציד חיה ועוף, כמו שהביא הרמב״ם, אז עוף דומי׳ דחיה בעינן לכתחלה שני סימנים, עכת״ד הכ״מ, ובמחכ״ת אין בדבריו ממש, דכל הני הדרשות המה לידע מי מן הבע״ח צריך שחיטה, כי לא ניחא לי׳ לרמב״ם לומר דגוף חיוב שחיטה בעוף נדע מהללממ״ס, ואין לה סמך בתורה שבכתב, אבל דיני שחיטה כולם, נמסרו ע״פ בסיני, כמש״כ הרמב״ם בפירוש בהל׳ ד׳ שם, וז״ל זביחה זו האמורה בתורה סתם, צריך לפרש אותה ולידע באיזה מקום מן הבהמה שוחטין, וכמה שיעור השחיטה, ובאיזה דבר שוחטין וכו׳ שכל הדברים אלו ע״פ ציוה בהן כשאר תושבע״פ וכו׳ עכ״ל, והוא לוקח ממה שאמר רבי, וזבחת כאשר צויתיך, מלמד שנצטווה משה על הושט ועל הקנה, ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה, וכפרש״י שם דה״ה לשאר הל׳ שחיטה, וא״כ אין ללמוד שיעור השחיטה מן הכתובים, ולא עוד אלא דאם נאמר דמקרא דציד חיה ועוף נלמד דשיעור עוף וחיה שוה, איך נאמר דבדיעבד חלוקים המה דבעוף כשר בסי׳ אחד, מכח ההלכה שתהי׳ עוקרת הקרא המורה דשיעור אחד לחיה ועוף גם דיעבד.

אבל גובה פלוגתת רש״י ורמב״ם, אי בעינן בעוף לכתחלה ג׳ סימנים מה״ת או סגי׳ בסי׳ אחד׳ תלו בפירוש האי הלכה שאמרה לנו רבי בברייתא כנ״ל, דרש״י ז״ל מפרש ההלכה ״על הושט ועל הקנה״ שבזה מציין מקום השחיטה, שהוא בסימנים ולא בשאר אברים וכמה שיעור השחיטה, ע״ז אתא סיפא דהאי הלכה ואמרה ״ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה״ ואי תקשה לך הא לפ״ז לכתחלה תסגי ברוב מה״ת, ע״ז אשוב לך או דאה״נ, כי כן הוא באמת דעת ר׳ אושעיא בתוס׳ לקמן ל׳ ע״ב ד״ה החליד, וכאשר ביארתי דבר זה לעיל בסוגי׳ דמגורמת עיי״ש, או דנאמר דהאי ״על הושט ועל הקנה״ דקאמר אתא ג״כ לומר דלכתחלה בעינן כל הסימנים ולא רובן אלא דכל אחד כפי שיעורו בהמה בשנים ועוף באחד, אלא דזה קצת דוחק, אבל דעת רש״י כן הוא כנראה ממ״א אבל הרמב״ם מפרש ההלכה בדרך מרווח ״על הושט ועל הקנה״ הוא לכתחלה לשחוט שניהם, כולם ולא רובן בין בבהמה ובין בעוף ״ועל רוב וכו׳״ הוא בדיעבד, ולפ״ז הני תרי לישנא בגמ׳ לא פליגו, דכל תרתי נשמע מן ההלכה דבעינן לכתחלה שלמים וגם בעוף כן, ורק בדיעבד סגי בסימן אחד בעוף, וסגי ברוב הסימנים, אבל לרש״י אם ס״ל כר׳ אושעיא שבתוס׳ בפירוש האי הלכה דלכתחלה לא בעינן מה״ת אלא רוב אחד בעוף ורוב ב׳ בבהמה, ודאי הני תרי לישנא בגמ׳ פליגו, דלאבע״א קמא, דמשום אחד בעוף נקט דיעבד, צריכין לפרש דשנים בבהמה שלמים ג״כ תקנתא דרבנן, ורבנן תקנו שניהם שלמים בין בבהמה ובין בעוף, ונקט לשון דיעבד משום אחד בעוף, ובאבע״א בתרא, לא תקנו רבנן רק שלמים לשחוט, אבל בעוף רק אחד ובבהמה שנים, ובדיעבד רובא של אחד כמוהו, הוא הדין תורה של לכתחלה, ובדיעבד כשר גם מדרבנן, אלא דרש״י ס״ל דשלמים בעינן מה״ת, ואז לל״ק תקנו רבנן גם בעוף שנים משום הרחקה, ולל״ב לא תקנו בעוף מידי, ועיין לעיל דף כ׳ ע״ב ובפתיחה מה שכתבתי עוד בשיטות רש״י ורמב״ם ור׳ אושעיא ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה