דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף י. · פירוש א
דף יוד ע״א גמר׳, ש״מ חמירא סכנתא מאיסורא בטעמא דהא מלתא כתב הגאון בעל שב שמעתתא דבאיסורא כיון דהתורה התירה הספק, לא עבד מידי אפילו אי קמי׳ שמי׳ גליא דאיסורא אכל, אבל בסכנתא סכ״ס אם שתה הנחש מן המים יסתכן, ואני השגתי ע״ד זה, כי גם באיסורין ע״כ יש טעם בדבר למה אסרה התורה החלב והתירה השומן, כי מסתמא נצמח להעובר איזה הפסד בגופו ונשמתו, לא רק מצד דעבר אמימרא דרחמנא אלא מצד טבע הענין, וא״כ למה לא ניחוש באיסור כמו בסכנה, ואין לנו מנוס אחר אלא לומר, דההפסד באיסורין אינו בא רק בשרגיל בהם, אבל בפ״א לעתים רחוקים אין בהם אלא משום דעבר אמימרא דרחמנא ועיין אריכות בזה בפתיחה ולעיל דף ו׳ ע״ב בהא דאכל ר״י משחיטת כותי עיי״ש ודו״ק.