אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף ט. › פירוש ה

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף ט. · פירוש ה

פירוש ד

ע״ש גמר׳ גופא אר״ה בהמה בחיה בחזקת איסור עומדת וכו׳, נשחטה בחזקת היתר עומדת וכו׳, כתב בחדושי ק״ז בעהחת״ס ז״ל דר״ה ברישא קמ״ל דאזלינן בתר חזקה ובסיפא דאזלינן בתר רובא, דברישא ממשיכין חזקת איסור שבחיי הבהמה, ובסיפא סמכינן ארוב בהמות כשרות עיי״ש, ויפה כתב דברישא איכא חזקה ובסיפא רוב אלא דהא מלתא דאזלינן בתר חזקה ורובא איתי׳ בכמה משניות וברייתות ולא צריכין בזה להא דר״ה אבל ר״ה רבותא אחרת קמ״ל דברישא קאמר דמוקמינן בחזקת איסור עד שיודע לך במה נשחטה ולעיל כתבנו דהי׳ ראוי להגיה ״בכמה״ תחת ״במה״ כדי לכוון דבריו להא דספרא דדרש להבדיל בין הטמא ובין הטהור על ספק שחט חציו או רובו של קנה אלא דקשה מאד לשלוח יד בלישנא דגמ׳ ובפרט שאז צריכין להגיה גם תיבת נשחטה לסלק אות ה״ה וגם קשה וכי ר״ה ברייתא אתא לאשמעינן אבל האמת עד לעצמו כי דרכן של חז״ל להכניס חדושי דינים ולהסמיכם לקרא וכן חדושי דינים של האמוראים להכניסם במשנה או ברייתא קדומה וכן עשה ר״ה כאן כי הברייתא מדברת מספק במעשה השחיטה עצמה אי שחט רובא או חציו דמוקמינן אחזקת איסור ונידון כנבלה ודאי אבל ר״ה מוסיף דר״ה גם בנולד ספק בסכין והוא דינו דלקמן דפליג בזה עם חברו ר״ח בשחט בסכין ונמצאת לאחר שחיטה פגומה וקמ״ל דאע״ג דהנשחט בחזקת ראוי׳ לשחיטה עומדת וגם הסכין הי׳ לו חזקת בדוק והיינו צריכין לומר השתא הוא דאיתרע מ״מ ממשיכין חזקת איסור דבהמה לומר דבעור נפגם הסכין ולכן בדקדוק גדול קאמר עד שיודע לך במה נשחטה ר״ל באיזה סכין נשחטה אם שלם או פגום וזה רבותא רבתא כי ר״ח באמת מכשיר ואומר שמא בעצם המפרקת נפגמה ור״ה פוסל אפילו בשיבר בה עצמות וכן בסיפא דקאמר נשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה נמי בדקדוק אומר ״במה״ ולא ״אם״ כי הברייתא דרשה זאת מקרא דולהבדיל בין חיה הנאכלת לחיה אשר לא תאכל בנולד בה סימני טרפה כשרה לנולדו בה סימני טרפה פסולה וכמש״כ רש״י ז״ל עה״ת ומסתמא הפירוש על ספק דרוסה או בישוב לה קוץ מחיים בספק שאירע בה דבר מחיים ואנו מסופקים אם נפסלה ע״י האי ריעותא או לא כי לא על חנם קרי לי׳ סימני טרפה דבכוב״כ נטרפה מחיים כי רק מה שנעשה מחיים קרי טרפה וקמ״ל דאע״ג דהריעותא לפנינו לא נאמר הרי האי בע״ח בכוב״כ יצא מן הרוב דהרי רוב בהמות אין להם מים במוח או קוץ בושט מ״מ סמכינן ארוב בהמות כשרות לומר דניהו דיצא לענין זה מן הרוב שאין להם ריעותא עדיין לא יצא מן הרוב הכשרות וכאשר כן דעת חכמי קראקא ביו״ד סי׳ ל״א וכאשר נדבר מענין זה באריכות בסוגי׳ דישב לה קוץ בושט עיי״ש אבל ר״ה לא ס״ל כן אלא כדעת הרמ״א המחמיר בנולד ריעותא מחיים אלא בבא זאב ונטל ב״מ והחזירן כשהן נקובים דליכא ריעותא מחיים ולא איתרע הרוב כלל בזה אזלינן בתר רובא ולכן בדקדוק קאמר במה נטרפה משום דקאי על הספק אם ע״י זאב ולאח״מ או ע״י קוץ וחולי ומחיים וקרי לי׳ טרפה שלא בדקדוק דאם הזאב נקבן לאח״מ לא מקרי טרפה.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה