דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף ח. · פירוש ג
רש״י ד״ה ותיפוק לי׳ אע״פ שהוא מקלקל אסור לחתוך משום שמנונית וכו׳ עכ״ל, המהרש״א ז״ל הרגיש שיש לדקדק למה נקט רש״י מחתך מימרא דרבא ולא נקט שוחט שהוא עיקר המימרא דר״נ, והנראה לפע״ד דרש״י ז״ל בכיוון דוקא מחתך נקט אבל משוחט לא מצי מקשה דלכאור׳ מה פריך והא סתם סכין של עכו״ם אינו ב״י ואפילו נאמר דבסכין העומד לתקרובות בשר לא שייך לומר סתם אב״י הלא אפשר עכ״פ לאוקמי באינו ב״י ואי משום שומן שקרוש ע״פ אפשר בקינוח והדחה וצ״ל דמ״מ גם אב״י אסור לכתחלה אלא דהמרש״ל כתב דמותר על סמך שיקלפנו אח״כ וא״כ לא פריך מידי עיין בראש יוסף. אבל זה אינו דאם יש לו סכין לקלוף החתיכות בשר שחתך בסכין של ע״א יחתוך מיד בהאי סכין ולא יצטרך לקלוף אלא ודאי דל״ל לכן פריך שפיר ותפ״ל משום שמנונית אבל על שוחט לא מצי פריך דהרי מצי שחט על סמך שיקלוף את ביה״ש בסכין אחר שאינו ראוי לשחיטה וראוי לקליפה ודו״ק.