דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף ה. · פירוש ב
הרא״ש סוף אות ז׳ כתב ועבריין להכעיס פר״י שאינו חושש לזבוח הוה כעע״ז ואינו בר זביחה וכו׳ ואע״ג דתני׳ בהך ברייתא שחיטתו מותרת וכו׳ והא מסקינן קמן דבדורות האחרונים עשאום כעכו״ם גמורים עכ״ל וכתב המעיו״ט דהאי ואע״ג דתני׳ וכו׳ הוא מלתא באפי נפשה דמה ענין זה להא דלעיל ולפנע״ד להמשיכו שפיר להא דלעיל דמסכים הרא״ש לר״י דמי שאינו חושש לזבוח דינו כמומר להכעיס שאינו בר זביחה ובמומר להכעיס ודאי אין חילוק בין לאותו דבר ובין לד״א כמובן וא״כ הכותים שאינם חוששין על לאו דלפ״ע יהי׳ נמי דינם כמומרים להכעיס ע״ז כתב הרא״ש דבאמת בדורות האחרונים עשאום כעכו״ם גמורים וא״ת סכ״ס איך התיר בברייתא שחיטת כותי כיון דדינו כמומר להכעיס דאינו בר זביחה י״ל הלא בלא״ה כתבנו למעלה דהא דמומר לע״ז אינו בר זביחה דרבנן הוה וא״כ הא דמי שאינו חושש בדבר יהי׳ דינו כמומר להכעיס ובימי ר״א ור״א חדשו ולכן בימי הברייתא עדיין לא דנו לכותי כמומר להכעיס ודו״ק.