דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף ד. · פירוש א
דף ד׳ ע״א גמ׳ ולאביי קשי׳ סיפא אמר לך יוצא ונכנס נמי בא ומצאו קרי לי׳, ולרבא קשי׳ רישא אמר לך יוצא ונכנס נמי כעומד על גביו דמי עכ״ל, הא דקאמר לאביי דיוצא ונכנס בא ומצאו קרי לי׳ ולרבא קאמר דיוצא ונכנס כעומד על גביו דמי, היינו משום דודאי יש חילוק בין יוצא ונכנס לבא ומצאו לדינא כמו שמוכח מהני מתנייתא דע״ז דלגבי יי״נ יוצא ונכנס שרי לכתחלה ובא ומצאו דוקא בדיעבד ולכן מוכרח לומר לאביי דהאי בא ומצאו באמת יוצא ונכנס ובעוד שהוא יוצא ונכנס בה ומצאו עוסק בשחיטה או בא לבסוף השחיטה, אבל לגבי רבא נהפוך הוא דמלישנא דעומד על גביו א״א להכניס יוצא ונכנס אבל קאמר דלדינא שווין הן דמה לי עומד על גביו או יוצא ונכנס דדמי להדדי לדינא ובשניהם שרי לכתחלה כמו ששנינו גבי יי״נ דיוצא ונכנס לכתחלה נמי שרי וכאשר כתב הלב אריה לעיל לרבא דניהו דמודה לחילוק דקאמר אביי הכא נגע והתם לא נגע אבל הוא סובר דביוצא ונכנס מירתת כ״כ כמו בעומד על גביו ולכן קאמר לישנא ״דדמ״ ומזה ראי׳ למה שכתבתי לעיל דהא עומד על גביו דקאמר אינו שוחט מומחה המבין אם נשחט כראוי אלא אפי׳ אינש דעלמא אשר הכותי יהי׳ מורתת ממנו, דאם נאמר דעומד על גביו פירושו כמו אחרים רואים אותם דמתני׳ שמעידין על השחיטה א״כ לא צריך כלל לטעמא דמירתת ואיך קאמר דיוצא ונכנס כעומד על גביו דמי הא לא דמי כעוכלא לדני דיוצא ונכנס אם מהני הוא מטעם מירתת ועומד על גביו היא עדות של מומחה שיפה שחט הכותי, אלא ודאי כמש״כ, ולפ״ז לכאו׳ תמהני על לשון רש״י ז״ל ד״ה כעומד על גביו דמי וז״ל: ועומד על גביו דקתני תנא היינו יוצא ונכנס עכ״ל אשר מזה נראה דרש״י רצה לפרש האי דמי כמו קרי לי׳ דלעיל והוא פלא דאיך יקרא יוצא ונכנס בלשון עומד על גביו, ואולי כוונת רש״י ז״ל במה דקאמר היינו יוצא ונכנס לומר דאין בהאי עומד על גביו מעלה יתירה מיוצא ונכנס דאינו כמו אחרים רואים אותם ומבינים רק עומד על גביו בלי להשגיח על מעשיו או אינו מבין כלל מה שעושה רק שיהי׳ הכותי מירתת כמו ביוצא ונכנס, אח״כ מצאתי בריטב״א ז״ל שכתב דמש״ה קאמר לגבי רבא דמי ולא קרי לי׳ משום דיוצא ונכנס לא מצי קרי לי׳ עומד על גביו עיי״ש ונהנתי ודו״ק.