דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף ג: · פירוש ה
תוס׳ ד״ה דליתא קמן דליבדקי׳ תימא דמשמע הא איתא קמן ולא ידע אין שחיטתו כשרה וכו׳ והנה כפי הבנת המפרשים הוכיחו התוס׳ את זאת מדלא אשמעינן יותר רבותא דאפילו איתא קמן ולא ידע דסגי באחרים רואים אותם, ודבר זה תמוה דהא התוס׳ בעצמן הביאו מימרא דר״נ דאי ידע דלא גמיר פשיטא והביאו פירש״י ז״ל דפשיטא דראה מותר ולא ראה אסור, הרי דהוא מלתא דפשיטא דאחרים רואים אותם סגי גם בידע דלא גמיר ואיך נאמר דהתנא אתא לאשמעינן דבר פשוט כזה, וכוונת הגמ׳ דבליתא קמן צריך אחרים רואים אותם ולא סגי בלא״ה ולא נאמר דבליתא קמן סמכינן ארוב מצויין אצל שחיטה, וראיתי בראש יוסף שהביא בשם ת״ש דמתריץ קושי׳ התוס׳ כנ״ל ונהנתי שכוונתי לדעת הגאון בעל ת״ש אולם הרי״א המליץ בעד קושי׳ התוס׳ שהוכיחו דלא סגי באחרים רואים אותם מדלא מוקי הש״ס באיתא קמן ולא ידע דדוקא בדיעבד שרי באחרים רואים אותם אבל לכתחלה אין ליתן ללא גמיר אפילו באחרים רואים אותם וכדעת הרבינו ברוך הובא בהג״א, ולא הבנתי מה הועיל בזה דאיך הוכיחו התוס׳ מזה דלא מהני אחרים רואים אותם והוקשו ממימרא מפורשת דר״ל דלקמן כיון דיותר יש לדחות האי דינא דרבינו ברוך ונאמר דבאמת שרי ליתן ללא גמיר גם לכתחלה וצע״ג וגם מן הריטב״א ז״ל נראה דמפרש כוונת הגמ׳ דסגי באחרים רואים אותם מהא דהקשה לעיל על הא דאמר לעיל בליתא קמן דנשיילי׳ מה אתא לאשמעינן דאחרים רואים אותם ודאי עדיפא מברי שלו וכיון דכבר שמעינן דברי שלו סגי מכש״כ אחרים רואים אותם, ולפי האמור גם זה לק״מ דהא הרבותא הוא להיפך דבליתא קמן לא סמכינן אסתמא זהיר ולא נגע אלא חיישינן דנגע וצריך דוקא אחרים רואים אותם, ועיין מה שכתבתי לעיל בתוס׳ ד״ה שמא יקלקלו וצע״ג ודו״ק.