דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף ג. · פירוש ג
תוס׳ ד״ה המניח קתני דיעבד לאו לשנויי אליבא דאביי קאתי וכו׳ אי נמי כל זמן שיכול לתקן ע״י חותך כזית בשר ונותן לו יש לו לתקן אבל אי ליתא קמן שרי עכ״ל מכאן מוכח דהתוס׳ חולקים על שיטת הגאונים המובאה לקמן ברא״ש דהיכי דבדיעבד מותר בלא תיקון שרי לכתחלה על סמך שיעשה אח״כ דאם סברו כשיטת הגאונים איך מוקי אביי הכל שוחטין בעומד על גביו הא גם בלא עומד על גביו יוצא ונכנס שרי לכתחלה על סמך שיהי׳ חותך כזית בשר כיון דבדיעבד בלא״ה שרי, ואין לומר דכיון דצריך תיקון לא מקרי לכתחלה כמש״כ הרא״ש ז״ל לקמן לכן צריך עומד על גביו דוקא שיהי׳ מותר לכתחלה בלי תיקון, זה אינו דעיין לקמן ברא״י בשיטת הגאונים ד״ה השיטה הב׳ דאין לאוקמי הכל מומחין שוחטין לכתחלה ובאין מומחין וליתא לפנינו דיעבד כשר דאיך יאמר דהכל מומחין דוקא שוחטין לכתחלה דהא גם באין יודעין שהוא מומחה שוחט לכתחלה על סמך שיבדקנו עיי״ש וא״כ ה״ה הכא איך קאמר דוקא בעומד על גביו שוחט לכתחלה וביוצא ונכנס לא יהא גם ביוצא ונכנס מצי שחיט על סמך שיתן לו כזית בשר, וברא״י איכא עירבוב דברים עיי״ש ודו״ק.