דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף ב. · פירוש ב
ע״ש משנה, חוץ מחרש שוטה וקטן וכו׳, שוטה הגרוע מכולן, ולכן יש להעיר למה מעמיד שוטה בין חרש וקטן - ויש ליישב, דלגבי הרבה דינים נקטם יחד כידוע, ויש מהן להחמיר ומהן להקל, וכמו במשנתנו דפסולין לשחיטה בינם לבין עצמם, ומכשיר את שחיטתן באחרים רואים אותם ואשמעינן דלא בעי כוונה לשחיטה וכדלקמן י״ב ע״ב, וכן בגיטין כ״ד קתני הכל כשרים לכתוב את הגט, ואפי׳ חשו״ק דהוא לקולא וא״כ בכל דין ודין הי׳ צריך לשנות הסדר, כדי שיהי׳ בדרך לא זו אף זו, וכדי להשוות הסדר הטיל שוטה באמצע למען יהי׳ לא זו אף זו בכ״מ במקום שמקיל הרי חרש ושוטה ובמקום שמחמיר הרי שוטה וקטן, ואידך כדי נסבה אטו הני תרתי.
ויותר נ״ל ליישב האי סדר, עפ״י מה שכ׳ ק״ז בעהחת״ס ז״ל אה״ע ח״ב תשו׳ ב׳ דשני מיני שוטים הם א׳ חסרי דעת והם ודאי גרועים מחרש וקטן שהם ג״כ חסרי דעת ולא כשוטה, ב׳ מי שנתוסף לו איזה שגעון והוא פקח לכל דבריו משיב ושואל כענין, אבל יש לו תוספת שגעון בענין אחד, (פיקסע אידעע), וזה עדיף מחרש וקטן ומ״מ פסול לכל מילי דבעי דעת, עיי״ש היטב, ולכן י״ל דכדי לאשמעינן דבכל מיני שוטה קאמר, הטילו בין חרש לקטן - וזה קרוב לשמוע - ודו״ק.