על ספר התהילים · ספר התהלים של דוד מלך ישראל
מה אומרים לפני קריאת תהילים
יְהִי רָצוֹן שאומרים לפני קריאת התהלים
בימי החול
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ וּבְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, וְהַבּוֹחֵר בְּשִירוֹת וְתִשְבָּחוֹת, שֶׁתֵּפֶן בְּרַחֲמִים אֶל קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים שֶׁאֶקְרָא, כְּאִלוּ אֳמָרָם דָוִד הַמֶלֶךְ עָלָיו הַשָׁלוֹם בְּעַצְמוֹ, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ. וְיַעֲמוֹד לָנוּ זְכוּת פְּסוּקֵי תְהִלִּים וּזְכוּת תֵבוֹתֵיהֶם וְאוֹתִיוֹתֵיהֶם וּנְקוּדוֹתֵיהֶם וְטַעֲמֵיהֶם, וְהָשֵמוֹת הָיוֹצְאִים מֵהֶם מֵרָאשֵׁי תֵבוֹת וּמִסוֹפֵי תֵבוֹת, לְכַפֵּר חַטֹאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָעֵינוּ, וּלְזַמֵר עָרִיצִים וְלְהַכְרִית כָּל הַחוֹחִים וְהַקוֹצִים הַסוֹבְבִים אֶת הַשׁוֹשַׁנָה הָעֶלְיוֹנָה, וּלְחַבֵּר אֵשֶׁת נְעוּרִים עִם דוֹדָה בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת. וּמִשָׁם יִמָשֵׁךְ לָנוּ שֶׁפָע לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲווֹנוֹתֵינוּ וְלִסְלוֹחַ חַטֹאתֵינוּ וּלְכַפֵּר פְּשָׁעֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁסָלַחְתָ לְדָוִד שֶׁאָמָר מִזְמוֹרִים אֵלוּ לְפָנֶיךָ, כּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר: גַם יְיָ הֶעֱבִיר חַטָאתְךָ לֹא תָמוּת. וְאַל תִקָחֵנוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶה קוֹדֶם זְמַנֵנוּ, וְנִזְכֶּה לְחַיִים אֲרוּכִּים טוֹבִים וּמְתוּקָנִים, בְּאוֹפָן שֶׁנוּכַל לְתַקֵן אֶת אֲשֶׁר שִׁיחַתְנוּ. וּזְכוּת דָוִד הָמֶלֶךְ עָלָיו הַשָׁלוֹם, יָגֵן עָלֵינוּ וּבַעֲדֵנוּ שֶׁתַאֲרִיךְ אָפְּךָ עַד שׁוּבֵנוּ אֵלָיךָ בִּתְשוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וּמֵאוֹצָר מַתְנָת חִנָם חָנֵנוּ כְּדִכְתִיב: וְחַנוֹתִי אֶת אֲשֶׁר אָחוֹן וְרִחַמְתִי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם. וּכְשֵׁם שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶה, כָּךְ נִזְכֶּה לוֹמַר לְפָנֶיךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָחָה לָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל יְדֵי אֲמִירַת תְהִלִים תִתְעוֹרֵר חֲבַצֶלֶת הַשָרוֹן, וְלָשִיר בְּקוֹל נָעִים בְּגִילַת וְרַנֵן, כְּבוֹד הַלְבָנוֹן נִתַן לָה, הוֹד וְהָדָר בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה.
בשבת ויום טוב מתחילים כאן:
לְכוּ נְרַנְּנָה לַיְיָ נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ. נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ. כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים. וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.
אחרי קריאת התהלים אומרים:
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעֻת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב אֱלֹהִים שְׁבוּת עַמּוֹ, יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל. וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְיָ מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה. וַיַּעְזְרֵם יְיָ וַיְפַלְּטֵם, יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ.
בקשה שאומרים אחרי קריאת התהלים בימי החול
אם לא אמר ספר תהלים שלם, אומר:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִזְכוּת מִזְמוֹרֵי הַתְהִלִים שֶׁקָרָאנוּ לְפָנֶיךָ, וּבִּזְכוּת פְּסוּקֵיהֶם וְתֵבוֹתֵיהֶם, וְאוֹתִיוֹתֵיהֶם וּנְקוּדוֹתֵיהֶם, וְטַעֲמֵיהֶם, וּבִּזְכוּת שְׁמוֹתֶיךָ הַקְדוֹשִׁים וְהַטְהוֹרִים הַיוֹצְאִים מֵהֶם (ההמשך למטה: * שֶׁתְכַפֶּר לָנוּ ...).
אם אמר ספר תהלים שלם אומר:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִזְכוּת סֵפֶר
רִאשׁוֹן, שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי, חֲמִישִׁי
שֶׁבַּתְהִלִים שֶׁקָרָאנוּ לְפָנֶיךָ, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד סֵפֶר
בְּרֵאשִׁית, שְׁמוֹת, וַיִקְרָא, בַּמִדְבַּר, דְבָרִים
וּבִזְכוּת מִזְמוֹרָיו, וּבִזְכוּת פְּסוּקָיו, וּבִזְכוּת תֵיבוֹתָיו, וּבִזְכוּת אוֹתִיוֹתָיו, וּבִזְכוּת נְקוּדוֹתָיו, וּבִזְכוּת טְעָמָיו, וּבִזְכוּת שְׁמוֹתֶיךָ הַקְדוֹשִׁים וְהַטְהוֹרִים הַיוֹצְאִים מִמֶנוּ, * שֶׁתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹאתֵינוּ וְתִסְלָח לָנוּ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ, וְתִמְחַל לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ שֶׁחָטָאנוּ וְשֶעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַעְנוּ לְפָנֶיךָ. וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהַדְרִיכֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְתִפְתַח לִבֵּנוּ בְּתַלְמוּד תוֹרָתֶךָ. וְתִשְׁלָח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶךָ (ולָחולה: לומר את שם החולה ושם אמו). וְתִקְרָא לִשְבוּיִים דְרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ, וּלְכָל הוֹלְכֵי דְרָכִים וְעוֹבְרֵי יָמִים וּנְהָרוֹת מֵעַמְךָ יִשְׂרָאֵל תַצִילֵם מִכָּל צָעָר וָנֵזֵק, וְתַגִיעֵם לִמְחוֹז חֶפְצָם לְחַיִים וּלְשָׁלוֹם. וְתִפְקוֹד לְכָל חֲשׂוּכֵי בָּנִים בְּזֶרַע שֶׁל קַיָמָא לַעֲבוֹדָתֶך וּלְיִרְאָתֶךָ. וְעוּבָּרוֹת שֶׁל עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַצִילֵן שֶׁלֹא תַפֵּלְנָה וְלָדוֹתֵיהֶן, וְהָיוֹשְבוֹת עַל הַמַשְבֵּר בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַצִילֵן מִכָּל רָע, וְאֶל הַמֵנִיקוֹת תַשְׁפִּיע שֶׁלֹא יֶחְסַר חָלָב מִדַדֵיהֶן. וְאַל יִמְשוֹל אַסְכְּרָה וְשֵׁדִין וְרוּחִין וְלִילִין, וְכָל פְּגָעִים וּמַרְעִין בִּישִׁין בְּכָל יַלְדֵי עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּתְגַדְלֵם לְתוֹרָתֶךָ לִלְמוֹד תוֹרָה לִשְׁמָה, וְתַצִילֵם מִעַיִן הָרָע וּמִדֶבֶר וּמִמָגֵפָה וּמִשָׂטָן וּמִיֵצֶר הָרָע. וּתְבַטֵל מֵעָלֵינוּ וּמִכָּל עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּכָל מָקוֹם שֶהֵם, כָּל גְזֵרוֹת קָשוֹת וְרָעוֹת, וְתַטֶה לֵב הַמַלְכוּת עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְתִגְזוֹר עָלֵינוּ גְזֵרוֹת טוֹבוֹת, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וְהָכֵן פַּרְנָסָתֵינוּ מִיָדְךָ הָרְחָבָה וְהַמְלֵאָה, וְלֹא יִצְטָרְכוּ עַמְךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל זֶה לָזֶה וְלֹא לְעַם אַחֵר, וְתֵן לְכָל אִישׁ וָאִישׁ דֵי פַּרְנָסָתוֹ וּלְכָל גְוִיָה וּגְוִיָה דֵי מַחְסוֹרָה. וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתִבְנֶה בֵּית מִקְדָשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵנוּ. וּבִזְכוּת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִידוֹתֶיךָ שֶׁל רַחֲמִים הַכְּתוּבִים בְּתוֹרָתֶךָ כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר: יְיָ, יְיָ, אֵל רַחוּם וְחַנוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֶמֱת, נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵא עָוֹן וָפֶשָׁע וְחַטָאָה וְנַקֵה, שֶׁאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ, עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
בשבת ויום טוב אומרים:
אם לא אמר ספר תהלים שלם, אומר:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת מִזְמוֹרֵי הַתְהִלִים שֶׁקָרָאנוּ לְפָנֶיךָ, וּבִזְכוּת פְּסוּקֵיהֶם וְתֵבוֹתֵיהֶם, וְאוֹתִיוֹתֵיהֶם וּנְקוּדוֹתֵיהֶם וְטַעֲמֵיהֶם, וּבִזְכוּת שְׁמוֹתֶיךָ הַקְדוֹשִׁים וְהַטְהוֹרִים הַיוֹצְאִים מֵהֶם (ההמשך למטה: * שֶׁתְהֵא נֶחֱשֶׁבֶת לָנוּ).
אם אמר ספר תהלים שלם, אומר:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סֵפֶר
רִאשׁוֹן, שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי, חֲמִישִׁי
שֶׁבַּתְהִלִים שֶׁקָרָאנוּ לְפָנֶיךָ, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד סֵפֶר
בְּרֵאשִׁית, שְׁמוֹת, וַיִקְרָא, בַּמִדְבַּר, דְבָרִים
וּבִזְכוּת מִזְמוֹרָיו, וּבִזְכוּת פְּסוּקָיו, וּבִזְכוּת תֵיבוֹתָיו, וּבִזְכוּת אוֹתִיוֹתָיו, וּבִזְכוּת נְקוּדוֹתָיו, וּבִזְכוּת טְעָמָיו, וּבִזְכוּת שְׁמוֹתֶיךָ הַקְדוֹשִׁים וְהַטְהוֹרִים הַיוֹצְאִים מִמֶנוּ, * שֶׁתְהֵא נֶחֱשֶׁבֶת לָנוּ אֲמִירַת מִזְמוֹרֵי תְהִלִים אֵלוּ כְּאִילוּ, אֲמָרָם דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמוֹ, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ. וְיַעֲמוֹד לָנוּ לְחַבֵּר אֵשֶׁת נְעוּרִים עִם דוֹדָה בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת, וְמִשָׁם יִמָשֵׁךְ לָנוּ שֶׁפַע לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה. וּכְשֵׁם שֶׁאַנֲחְנוּ אוֹמְרִים שִׁירִים בָּעוֹלָם הַזֶה, כַּךְ נִזְכֶּה לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה לָעוֹלָם הַבָּא, וְעַל יְדֵי אֲמִירַת תְהִלִים תִתְעוֹרֵר חֲבַצֶלֶת הַשָׁרוֹן, לָשִׁיר בְּקוֹל נָעִים גִילַת וְרַנֵן כְּבוֹד הַלְבָנוֹן נִיתַן לָה, הוֹד וְהָדָר בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה.
התהלים מסוגלים לרפואת החולה
מובא ב"ילקוט מעם לועז", תהלים:
אמירת תהלים מעלה גדולה, כאילו אמרם דוד המלך בעצמו, כי הוא אמרם ברוח הקודש, ורוח הקודש מונח בתוך התיבות. וכשהאדם אומר מזמורי התהלים מעורר בפיו את רוח הקודש, עד שנחשב כאילו אמרם דוד המלך עה''ש בעצמו, והוא מסוגל לרפאות את החולה, להיות לו בטחון רק על ה' יתברך שעל ידי התהלים יושיעו הקב''ה. הבטחון כמו משענת, כמו שאמר דוד המלך: "וַיְהִי יְיָ לְמִשְׁעָן לִי"...
מובא ב"אגרות קודש" כרך י''ז:
בתשובת הרבי מליובאוויטש עצה לגבי הקלת המיחוש של הפונָה, עד שבודאי יעבור לגמרי על ידֵי: בדיקת התפילין של בעלה, המזוזות, שהיא תפריש צדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב, ..."ומה טוב שתדע את מזמור כ''ג בספר תהלים בעל פה... ("מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ רֹעִי לֹא אֶחְסָר"...), ומזמן לזמן תחזור עליו, וה' יתברך יצליחה".
ומובא ב"שיח שרפי קודש":
שהרבי מקוצק אמר: אם דוד המלך היה עושה כל ספר תהלים על הסדר, היו יכולים להחיות מתים במאמר (באמירת) כל ספר התהלים. והאומר ספר תהלים, אפילו הוא אינו על הסדר, על כל פנים יוכל לרפאות את החולה.
המרח''ו - רבי חיים ויטל זצוק''ל קיבל מרבו האר''י זצוק''ל:
ומי שהוא חולה, יש שמקבץ 10 אנשים ולומד כל פסוקי התהלים המתחילים בכל אות מאותיות שמו. ובספר קיצור השל''ה מובא שסגולה לומר ראשי תיבות של א''ב.
לפי גדולי ישראל:
5 מזמורי התהלים המסוגלים מאוד לרפואה שלמה הם: ו' (7 פעמים), כ' (7 פעמים), קכ''א, ק''ל, קמ''ב (ויבקש מה' רפואה בזכות דוד המלך...).
קריאת פרקי תהלים עבור החולה לפי גדולי ישראל
5 מזמורי התהלים המסוגלים מאוד לרפואה הם:
ו' (רצוי 7 פעמים), כ' (רצוי 7 פעמים), קכ''א, ק''ל, קמ''ב
ובסיום: לבקש מהקב''ה רפואה שלמה וכו' - בזכות דוד המלך ובזכות קריאת כתהלים (תמיד מבקשים רק מה').
פרק ו' (רצוי 7 פעמים)
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית, מִזְמוֹר לְדָוִד: יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי: חָנֵּנִי יְיָ, כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי יְיָ כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי: וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד, וְאַתָּה יְיָ, עַד מָתָי: שׁוּבָה יְיָ, חַלְּצָה נַפְשִׁי, הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ: כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ, בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ: יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי, אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי, עַרְשִׂי אַמְסֶה: עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה, בְּכָל צוֹרְרָי: סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, כִּי שָׁמַע יְיָ קוֹל בִּכְיִי: שָׁמַע יְיָ תְּחִנָּתִי, יְיָ תְּפִלָּתִי יִקָּח: יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע:
פרק כ' (רצוי 7 פעמים)
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ: יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶיךָ, וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה: יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ, וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ, וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל, יְמַלֵּא יְיָ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ: עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי הוֹשִׁיעַ יְיָ מְשִׁיחוֹ, יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ, בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ: אֵלֶּה בָרֶכֶב, וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר: הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ, וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד: יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
פרק קכ''א
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
פרק ק''ל
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: יְיָ שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, יְיָ מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַיְיָ, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל, מִכֹּל עֲוֹנוֹתָיו:
פרק קמ''ב
מַשְׂכִּיל לְדָוִד, בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה: קוֹלִי אֶל יְיָ אֶזְעָק, קוֹלִי אֶל יְיָ אֶתְחַנָּן: אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי, צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד: בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי, וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי, בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי: הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר, אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי, אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי: זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְיָ, אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי, חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים: הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד, הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי: הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי, לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ, בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי: