אור ברסלב

דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים· רבי יחזקאל לנדא

סימן תקז

סימן תקה

ולענ"ד לא קשיא ולא מידי ודברי המג"א אצלי תמוהים שאם היה זה כלל גדול לתורה שכל שאחר יכול להנות בתחלת בעורו אסור א"כ למה כתבו תו' שם כמו נו"נ שאין קרבין ביו"ט והרי בנו"נ טעם אחר יש לפי שמשולחן גבוה קזכו וכמו שאמרו בביצה דבהמה חצי' של נכרי מותר לשחטה ונו"נ אסור משום דמשולחן גבוה קזכו ולפי דברי המג"א קשה הלא בלא"ה יש הפרש דבהמה חצי' של נכרי יכול הישראל להנות משלו תכף משא"כ נדרים ונדבות צריך להמתין אחר זריקה אלא ודאי דלא איכפת לן אם יוכל להנות תכף או אחר כך וכוונת התוספת בפסחים הוא לפי מ"ש בביצה דף כ"ז ע"ב בד"ה ועל החלה שנטמאת שהביאו ראיה דמותר לשרוף תרומה טמאה מן התורה ביו"ט אף שעקרה לצורך גבוה מ"מ מותרת להדיוט ולכן דעת התוספות דהיכי שהיא מותרת תכף להדיוט מותר אף שעקרה לצורך מצוה והיכי שאין בה צורך גבוה אף שאינו מותר תכף להדיוט גם כן מותר רק היכי שעקרה לגבוה וגם אסורה בתחלתה להדיוט אז אסור ביו"ט ולכן אסור שריפת חמץ שעיקר לשם מצות ביעור וגם אסור להדיוט בתחילת ביעורו:

תוכן העניינים

דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה