דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
מסכת תענית · פרק רביעי
ק"נ סי' ל"א ד"ה דאין אדם רשאי כו' ודברי ב"ח אינו אלא כו' כצ"ל:
ק"נ סי' ל"ב ד"ה ועוד דלשנא דמתני' דקתני ומלכבס מוכח כן והש"ס דלא פריך לרב נחמן מהך מתני' משום דאיכא למידחי ומ"ה עדיפא ליה למותיב תיובתא מברייתא דתני בהדיא כרב ששת כצ"ל:
סי' ל"ד ערב תשעה באב לא יאכל אדם כו' כל ימי תמהתי כו' ערבית שחרית ומנחה כמו ראש חדש פורים וחנוכה כצ"ל וכן מעתיק הטור:
סי' ל"ו גרסינן בפ' חזקת הבתים כו' היכא מנח להו במקום תפלין שנאמר לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר כו' כצ"ל ככתיב וכן הוא ברי"ף:
סליק תענית: