אור ברסלב
דבש תמר - ב (ראש) מסכת קידושין

דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים

מסכת קידושין

ים של שלמה

פרק ראשון

רא"ש סי' א ת"ש אות א ירושלמי הדא דתימא כו' וכן מוכח מסוגיא דפרק האיש מקדש מדברי חכמים דשמין את הנייר נ"ב כ"כ הר"נ כתב כמוהו:

רא"ש סי' י אמר רבא אמר רב נחמן אמר לה כו' שלא נתן לה זכות בגופו כו' כצ"ל:

בא"ד הלכך נשתעבד לו המשכון שלהם לשכור עליו אף יותר מכדי דמיו הלכך כשעושין כו' כצ"ל:

ק"נ שם ד"ה לפי שאין המשכון משועבד לכלום והתוס' ס"ל כהיש מפרשים סה"ד נ"ב בענ"ד לא מצאתי שום משמעות בתוס' כיש מפרשים שמתחיל הרא"ש בהם אדרבא מסקנת התוס' כפירושם הראשון להשוות קדושין ומתנה כדעת הרא"ש:

רא"ש בא"ד וי"ל כיון דבשעת שנטלו לא היו מעותיו בידו נהנה הוא במשכון כו' כצ"ל:

ק"נ סי' יד ד"ה ויראה שאם אמר לה כו' עד סמוך לסה"ד ולדבריו צריכין לאוקמי הך עובדא דלקמן באמר לה בשעת נתינה הרי את מקודשת וא"כ לא ה"ל לרבינו כו' כצ"ל:

ק"נ סי סז שם ד"ה דהא ר"א דהוא בתרא מלשון הרי"ף כו' ונראה שהביאו לזה קושית תוס' פ' הנושא ד"ה רבא ע"ש סה"ד נ"ב וע' ר"נ:

רא"ש סי' יח ההוא גברא דקדיש בשוטיתא דאסא בשוק כו' אלא אמאן דמקדש בביאה בלא שידוכי כו' כצ"ל:

ק"נ סי' יט ד"ה אמרה ליה כו' ובש"ס שלפנינו וברי"ף אמרו ליה והא לית בה שוה פרוטה אמר להו תיקדש כו' כצ"ל:

סי' כד הלוה מעות מן הגר ק"נ ד"ה פי' רש"י כו' ורש"י לא פי' כן שפי' וגר את הגר אב ובנו שנתגיירו נ"ב ול"ג שאין מזה ראיה כלל כי אף אלידתו בקדושה שייך לקרותם אב ובנו שנתגיירו כי אף במתניתין לוה מעות מן הגר שנתגיירו בניו עמו לא נשתנה כמו ללישנא שאין רוח חכמים נוחה הימנו כן להאי לשנא שרוח חכמים נוחה הימנו על הכל לשון אחד גר שנתגיירו בניו עמו וגם להאי לישנא שרוח חכמים נוחה ראיה לרבא שאין זה מדברי סופרים שאם היה מדברי סופרים מאי רוח חכמים נוחה הימנו חייב להחזיר מבעיא ליה:

רא"ש סי' כט ובלבד שיהיה הכסף משל אחרים כו' והך דשמואל דלא כר' מאיר ודלא כרבנן דמה שתרצה עשי קנה יתהון בעל אפילו לרבנן ושמעית מינה דלרב ששת על מנת שתצא בו לחירות מועיל כו' כצ"ל:

שם הגהת הב"ח אות א דכ"ע אין קנין לעבד בלא רבו ואין כצ"ל:

סי' מט רבינו תם היה אומר כו' דאי לאו הכי במה היה שמח רב יוסף והלא היה מפסיד כמה ברכות ברכות ציצית ותפלין וכל ברכות מצות עשה שהזמן גרמא נ"ב מובן אשר אלו התיבות וכל ברכות מ"ע שהזמן גרמא מיד הרא"ש לא יצא רק המעתיקים והמדפיסים שיבשו דבריו הטהורים כי מה אצל סומא לחלק בין מ"ע שהזמן גרמא או שלא הזמן גרמא כיון שפטור פטור מכולם והרא"ש ז"ל לקח הדברים מתוס' ר"ה דף לג ד"ה הא ר' יהודה וזה לשונם והלא היה מפסיד כמה ברכות ברכות ציצית ולולב ותפילין ומגילה ונר חנוכה וסוכה והבדלה וקידוש היום וברכות של ק"ש שחרית וערבית וכל הברכות כולן ואמרינן בפרק המניח וכו' ובעירובין דף צו ד"ה דלמא סבר על ע"ב לשון תוס' והלא היה מפסיד כל הברכות של כל המצות וק' ברכות בכל יום ע"כ:

סי' יג אמר רב יצחק ב"ר שילא א"ר חסדא כו' עד סמוך לסוף הסימן כי הא דר"א כי הוה מיפטר מניה דר' יוחנן הוי מסגי ואזיל לאחוריה עד דמכסי מיניה כי הוה בעי ר' יוחנן לסגויי הוה גחין קאי ר"א אדוכתיה עד דהוי מכסי ר' יוחנן מיניה כצ"ל:

סי' נז איבעיא להו בנו והוא רבו כו' עד סוף הסימן נ"ב ע' יש"ש סי' עב:

ק"נ סי' סב ד"ה וכי האי גוונא איכא לשנויי נמי גבי ערלה כו' אע"ג דרבינו בהלכות קטנות הלכות טומאה נ"ב סי' ז פי' כו':

פרק שני

סי' ד אתמר רב אומר שליח נעשה עד כו' ואי אמרי אהדרינהו ללוה בעי אישתבועי ליכא מיגו דניחא להו למימר פרעוניה למלוה הלכך כו' כצ"ל:

ק"נ ד"ה על הכפירה כו' וי"ל כשראה המשלח שעשה שליח שליחותו וכיון שלוה בעצמו ראה הפרעון הרי הוא כאלו אינו שלוחו כלל כו' כצ"ל:

שם ד"ה אלא משתבעי שנתנום למלוה פי' שבועת היסת אע"ג דטענת הלוה עליהם היא טענת שמא כו' כצ"ל סי' ו סמוך לסוף הסי' כלומר גילה הבן דעתו לאב שהוא חפץ בה כו' כצ"ל:

סי' ז מכאן נראה לדקדק כו' והרמב"ן ז"ל דקדק דשליח קבלת הקדושין צריך למנותו בעדים כשליח קבלת הגט דתנן האשה שאמר התקבל לי גיטי צריכה שני כתי עדים שנים שיאמרו בפנינו קיבל ואם כו' כצ"ל:

שם ק"נ גבי בעיא דיעוד נשואין עושה ר"ל הא דפריך התם ולרב נחמן בר יצחק כו' נ"ב מקוצר השגתי לא אוכל להבין מאי מצרף לזה ומאי שייך לזה הא דפריך התם אח"כ ולר"נ בר יצחק בא ראיית הרא"ש מקודם לזה דפושט האבעיא מן ושוין שמכרה אלמנה לכ"ג ושקיל וטרי האי אלמנה היכי דמי אם קדשה נפשה אלמנה קרית לה ע"ש בגמ' ד' יח ע"ב ומדמתמה הגמ' אלמנה קרית לה ש"מ שאינה צריכה מיאון בחייו דאם צריכה מיאון ועכשיו במותו יוצאת בלא מיאון מפני שהיא אלמנה ושם אלמנה נאה לה:

סי' ח וקטנה שהלך אביה למדינת הים נ"ב לקמן נראה מדברי הרא"ש כי זה הוא דברי ה"ג וכן מעתיק היש"ש בשם ה"ג ותוס' מביאו:

בא"ד דאמר ר' חייא בר אשי אר"י הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא ומחו לה אמוחא לא אמרו אלא בציבור אלמא דסבירא רא ליה דפעמים נקראת ביחיד כו' כצ"ל:

סי' יב מתני' התקדשי לי בכוס של יין כו' ע"מ שאין לו בנים ויש לו שיש לו ואין לו על כולם כו' כצ"ל. סי' י"ג ת"ר התקדשי לי בכוס זה כו' ע"מ שאני שונה חזקיה אמר הלכות ר' יוחנן אמר תורה מיתיבי איזהו משנה ר"מ אומר הלכות רי"א מדרש מאי תורה מדרש תורה כצ"ל:

ק"נ סי' כ ד"ה ואין לתמוה אמאי חיישינן למעוטי דמציין נמי וכו' הרמב"ן והרשב"א והר"נ תרצו דנהי דבעלמא לא חיישינן למיעוטא הכא חיישינן לפי שאין רוב זה קבוע ומחויב דומיא דרוב נשים מתעברות ויולדות ומיעוט מפילות קבוע ומחויב מצד טבע העולם אבל רוב זה שאינו אלא מצד המנהג והמנהג עשוי להשתנות אין זה רוב חשוב שלא לחוש למעוטו כצ"ל:

סי' כב מתני' המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות מעשה כו' כצ"ל:

סי' ל ההוא גברא דקדיש בפרומא דשיכרא אתא מריה דשיכרא אשכחיה אמר ליה אמאי לא תיתוב לה מהא חריפא אתא לקמיה דרבא אמר לא אמרו כלך אצל יפות אלא לענין תרומה בלבד אבל הא מחמת כיסופא הוא דאמר ליה הכי כצ"ל כי המדפיס שבשו כל האי עובדא:

פרק שלישי

סי' י קדשתי את בתי קטנה כו' ק"נ ד"ה בין כשהיא קטנה והרי היא קטנה כו' דזה פשיטא דאינו נאמן סה"ד נ"ב ועוד כמו בין שהיא קטנה פירושו שהיא קטנה עכשיו שהרי מקשינן והרי בידו להשיאה לחלל כן בין שהיא גדולה פירושו עכשיו:

סי' יד ת"ר שנים שבאו ממדינת הים ואשה עמהן וחבילה עמהן וכו' תפארת שמואל ד"ה אלא אפילו נתנו יתומים וכו' ותמה אני על הטור כו' נ"ב אי משום הא עדיין לא קשיא כי עתה דברי הרא"ש עדיין בספיקא אי כח דמתנה אלים מצינו למימר הכי ועיקר דברי הת"ש סמוכים על מסקנת הרא"ש דהכי הלכתא דעדיפא כח מתנה מכח ירושה:

סי' יז מתני כל מקום שיש קדושין ואין עבירה כו' נפקא לן ביבמות מלא יקח איש את אשת אביו וגו' וסמיך ליה כו' כצ"ל:

פרק רביעי

סי' טז ד"ה האומר כו' ק"נ ד"ה ולר"מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כו' ומדר"מ נשמע לרבנן בדבר שבא לעולה כצ"ל (ר"נ):

סי' כד סמוך לסוף הסי' אמר רבא מתייחד אדם עם שתי יבמות ועם שתי צרות ועם אשה וחמותה ועם אשה ובת כו' כצ"ל:

סליק פירקא וסליק רבינו אשר ממסכת קדושין ונלוה אותו עם הים של שלמה:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ראש)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה