אור ברסלב
דבש תמר - ב (ראש) מסכת פסחים › פרק רביעי

דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים

מסכת פסחים · פרק רביעי

פרק שלישי

רא"ש סי' ג' ק"נ ד"ה אנן לא אפשר לן מהא הוכיח מ"א כו' ולי אין ראיה מזה כו' נ"ב לענ"ד אינני משיג כלל דבריו בזה הלא המ"א הוכיח ממה שרצו ללכת ליום השוק שהיה באותו היום בצידון ובאו שמה כחצות היום כדעת המאירי נמצאו נשאו ונתנו עד הערב אם אמנם כי המ"א סותר את עצמו בסי' רמ"ח כי שם כתב הב"י ואם הוא דרך מועט כמו מצור לצידון שאין ביניהם כי אם מהלך יום אחד מותר להפליג בע"ש בבקר מפני שאפשר שיגיע שם קודם השבת והמ"א מעתיק שם גמר דברי הב"י כלומר כשיש רוח טוב ע"כ. הרי הלכו מבוקר עד ערב ואיך משמע משם שפרקמטיא שרי וכן פרש"י שבת י"ט מצור לצידון מהלך יום אחד אבל מי"א יש לומר כוונתו מזה שלדבר הרשות אסור להפליג בספינה ע"ש ולדבר מצוה מותר אף שהולך כל היום עד הערב מפני שהולך למו"מ ליום השוק ש"מ שגם פרקמטיא שרי ערב שבת אבל זאת לא יכול להיות שהיו עוסקים בפרקמטיא מבוקר עד חצות הלא בבוקר הפליגו מצור פליאה דעת הק"נ ממני:

שם ד"ה אבל החכם יכול להתיר לו כו' נ"ב המחבר בונה לו יסוד ולפנינו הגי' ברא"ש להם וכיון שאין לו ליסוד נהרס הבנין שבנה עליו:

רא"ש סי' ד' ד"ה כי אתא רבה בר בר חנה כו' אחת בקשת ואחת ביתר שעל הקשת אסור ושעל היתר איכא כו' כצ"ל נ"ב וכן איתא ברי"ף:

סי' ז' גרסינן כו' ת"ר איזהו גדי מקולס נ"ב דבריו נמצאו בתוספתא בשינוי לשון ות"ר אין שם אלא כך הוא איזהו גדי מקולס כולו צלי ראשו וקרבו וכרעיו בשל הימנו כל שהוא שלק הימנו כל שהוא אין זה גדי מקולס עכ"ל. ולשון הרא"ש מועתק מהרי"ף והרי"ף לא גרס בשל כי היינו שלק וכתב במקומו נחתך:

ת"ש סי' ו' ד"ה אמר רב פפא כו' כשאינו גדי או טלה שרי נ"ב וכן איתא בתוספתא הנ"ל ביצה פ"ב עושין עגל מקולס ביו"ט הראשון של פסח אבל לא גדי מקולס:

ת"ש סי' ח' ד"ה נהגו אין לא נהגו לא כו' עד סה"ד נ"ב הן הן דברי רש"ל וע' חדושי אנשי שם שמפרש הרא"ש והר"נ וכונתם לא כהבנת רש"ל ות"ש דבריהם:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ראש)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה