אור ברסלב
דבש תמר - ב (ראש) מסכת עבודה זרה

דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים

מסכת עבודה זרה

מסכת שבועות

פרק ראשון

סי' א מ"מ לא הוה ליה למימר אלא ללוות מהן אמאי ואביי דדחי ליה התם נ"ב וכן ר"ל דאמר ליה לר"י נשיאה טול וזרקו וכו' היינו משום דכל היכא דאיכא למעבד תקנתא עבדינן אבל כל היכא דאיכא למיחש לאיבה שרי (ר"נ):

סי' יד גבי ארבא דטבעה בחשתא דאסור לזבוני לעובד כוכבים נ"ב משום חמץ שעבר עליו הפסח סי' ט"ז והא דתנן אין מוכרין להם בהמה גסה פרש"י נ"ב בתוס' איתא פי' הקונטרס ואפשר שאין זה רש"י כי הרשב"ם פי' בשם רש"י דלא כהקונטרס:

סי' יט תניא בתוספתא בד"א בעובד כוכבים שאינו מכירו נ"ב בתוספתא קאי על לא תתן להם מתנת חנם בד"א וכו' מובא בתוס':

פ"ח ד"ה כמוכרו לו הוא שאומר כן נ"ב פי' שנותן לו במתנה סי' כ"ב אבל משכירין להם ארוות ואוצרות ופונדקאות נ"ב כצ"ל כמו בתוספתא וכן מעתיק תוס' ע"כ צ"ל גם כאן ברא"ש כל שדות אשר אצל אוצרות צ"ל ארוות:

פרק שני

ס' ז והאפיקורסין מורידין ולא מעלין נ"ב תיבת אבל לא שייך כלל ובגמ' ליתא רק באמר מר וגם שם מחקתיו:

שני פעמים עילא צ"ל עילה וע' בגמ' שהבאתי ראי' מדניאל ו:

סי' ח אבל בחולה שאין בו סכנה אם ימיתהו מרע נפשיה:

פ"ח אע"פ שאינו רופא מומחה כדלקמן רב דימי אר"י נ"ב פי' שהרא"ש מביא הא דרב דימי לקמן אבל בגמ' הוא לעיל דף כז: סי' יא לפום גמרא דידן משמע שיהא אסור נ"ב מדמשני לקמן והך דשמעתין משום דמסתפר מן הנכרי שרי משמע דצ"ל הכא "שיהא מותר" וכן הוא בר"נ אבל בתוס' משמע דמשמעותא דהכא לאיסור סי' יג פ"ח ד"ה וכן בבוסר עד סה"ד נ"ב הלשון שבתוס' כט ע"ב שלא ינהג אותו המשנה דין יין נסך משמע כ"כ כפירושו:

ברא"ש הלכות גילוי רב לא הוה שתי נ"ב כן גי' ר"ח ורי"ף ובגמ' על שמואל אמרו כן:

ונהרדעי אמרי אפילו מכאן ואילך חיישינן משום גילוי נ"ב כן הוא בגמ' ולגי' הרא"ש והוא גירסת הרי"ף אין לתיבת אפילו התחברות עם דסמיך ליה אין בו משום יין נסך:

פ"ח ד"ה ניקורי תאנים וכו' וכן משמע הא דקאמר לעיל כמאן כי האי תנא נ"ב כבר כתבתי בעז"ה פי' יפה על הא דקאמר כמאן כי האי תנא ומתורץ הכל על נכון:

סי' יד האידנא מ"ט לא מותבינן חמרא גבי עובד כוכבים חיישינן לשיכא:

נוד בדסקייא וצייר וחתימת פיה למטה כי צייר הוא החתימה:

סמוך לסה"ס וי"א דשאני הכא פי' האי דהשולח חבית דקתני אם מכיר חותמו משמע שהשולח שעשה החותם הלך אח"כ למקום ששלח שם אם מכיר מותר אבל שעשה החותם הוא בעצמו לא הכירו איכא ריעותא אבל כשמשלח אינו לשם וליכא ריעותא אע"פ שהמקבל החביות אינו יודע החותם ואינו מכירו כלל לא חיישינן לזיופא וכן הוא בתוס' שם בסד"ה השולח:

פ"ח ד"ה דשמעתי' גרסינן ור"ל דרבא:

ד"ה ה"ג וצייר וחתים הוי נ"ב תלמיד טועה הכניס האי וחתים כי ידוע שהרא"ש הולך אחר לשון הרי"ף והרי"ף זרקו וכן נכון למוחקו גם בגמ' וז"ל הרמב"ם הפך פי הנוד לתוכו וצר עליו ה"ז חותם בתוך חותם ויש במשמעות לשונו הני תרתי א' נוד בדסקיא חתימת פיו למטה ב' וכי כייף פומי' לגו:

ד"ה לא קיימא אברייתא. דבכה"ג שייך מפתח לא ה"ל לר"י להצריך חב"ח:

ד"ה אלמא בחותם לבד שרי אבל הר"נ כתב כגון שהיה מפתח בידם של בית ר' מיתוקמא:

ד"ה לאותו ששולחים לו וכו' אבל כשמשלח לאחר וכו' סי' כא ברא"ש ת"ר נודות (וקנקנים) מוקף נ"ב האי וקנקנים בכדי מחקו כי הרא"ש עירב שתי הברייתות ותני להו בחדא כי לשונם שוה בהא גרודים חדשים ישנים מזופפין:

סי' כז פת מהלכות של עמעום נ"ב פערזעהן בלשון אשכנז ע' ערוך:

סי' לב ומגיסה בה עד שתבוא מבית המרחץ או מן השוק נ"ב כבר כתבתי על הגליון בהרי"ף שגירסתו יותר נכון במצות שהנשי' זהירות בהם שוק ומרחץ כי במרחץ טובלת לנדתה ובשוק לוקחת קמח להפריש חלה לוקחת נרות להדלקה אבל בהכנ"ס אינו מעיקר מצות האשה לזהירות אבל ישראל קדושים ולא יניחו עובד כוכבים אצל הכירה והמה יצאו לדבר הרשות:

סי' לד ומחמין של עובדי כוכבים נ"ב פי' מהאי דכוספן של נכרי שהוחמו חמין וע"ז שייך שפיר מה שכתב דשאני התם שפוגם אפילו הוא בעין פי' אפילו האיסור נבלה הוא בעין פוגם בכוספן:

פ"ח ד"ה ועוד שהיו רבותיו של ר"י. וע' בפרק בתרא סי' כ"ח גבי פלוגתא:

ד"ה ה"ג והני מילי קפריסין:

ד"ה וכוספן. אבל בכוספן תנאי בתרי ברייתא פליגי בה:

סי' מג ש"מ דסימני עוברי דגים דאורייתא:

פ"ח ד"ה אבל שלוקים אסורים עד סה"ד נ"ב ורש"י מפרש קפריסין קפליטות מבושלים:

פרק שלישי

פ"ח ד"ה אמר שמואל כתב הר"נ משום דטעמא דשמואל נ"ב וכן כתב בעל המאור וכן כתב הגהת אשר"י כאן אלא בשינוי לשון מעט בא"ד אבל לפר"ת נ"ב מכאן עד סה"ד שייך לסעיף [א] המתחיל בעומדין על פתח וכו' ד"ה ובעל קרי פירשתיו בתי"ט נ"ב פירושו שם אינו מובחר כי הדבר רחוק המציאות ולא יאמר לעובד כוכבים כזאת ולדעתי שבעלי קריין נכנסים שם לרחוץ הקרי הדבוק על בשרם ואמנקרותא גם ארמאי קפדי כדאיתא לעיל דף ל:

פרק רביעי

סי' א משכבן הכומר או מכרן נ"ב האי או מחק המוחק ואין נחוץ למוחקו כי נוכל לקיימו ולהוסיף וכצ"ל משכיבן הכומר משכנן או מכרן או נתנן לישראל ולקמן צ"ל וכיון שכיבן העובד כוכבים לצורך עצמו דמכרן וכו' אין לך ביטול גדול מזה שהרי מוכח שלא כיבן להדליקן עוד הפעם לפני ע"ז אלא לצורך עצמו כדי למשכנן או למכרן או ליתנם לישראל כמו שעשה והכיבוי הוא ביטול. סי' ב גמ' וכי מאחר שלא חסרה במאי בטלה:

מפני מה אינו מבטלה אמרו להן:

אמרו להן הם א"כ:

אמרו להם אף אנו:

סי' ה אבל אם לא כוון למדידה אסור כהושיט בו ידו. ה"פ והא קנגע ביין שבנטלא שהוא מלא על כל גדותיו (כן איתא בתוס'):

ומחמת שראו כתוב בדיקלא לאיתויי לוליבא חשבו לומר. פ"ח ד"ה דיין שבגיגית השמיט תיבת שבגיגית נ"ב גם הב"ח מוחקו. ד"ה וה"ג רב אלפס וכ"כ הר"נ ובס' הרי"ף שבידינו גורס כגי' רש"י נ"ב וכבר הקיפו שם ברישא דלולבא מפני עדותו של הר"נ. סי' יט הלכך נראה לר"ת דמיירי רישא במפתח וחותם. ת"ר אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של עובד כוכבים ומלאהו יין. ור"ת אסר לדרוך עם העובד כוכבים לפי משנה אחרונה אפילו גת פקוקה ומליאה. פ"ח ד"ה חמרא דישראל וגי' רי"ף דישראל ועובד כוכבים נ"ב לפנינו ליתא כאן ברי"ף ועובד כוכבים רק לקמן דף ע דאיתא התם ההוא חמרא דישראל דהוה יתיב בביתא מובא ברא"ש פ"ה סי' טו:

פרק חמישי

סי' ה ואין מפקידין אצלו דחיישינן לחלופי נ"ב לחלופי פי' הר"נ כתבתי על הגליון בגמ'. סי' יט דבפומבדיתא שכיחי גנבי ורמאי נ"ב פום בדיתא פיהם דיבר שוא (סימן). פ"ח ד"ה ועובד כוכבים מסובין ה"ל למינקט ועובד כוכבים כמו ברישא נ"ב כפי שמעתיק בד"ה לשון הרא"ש אינם מובנים דבריו אבל באמת הלא איתא ברא"ש ועובדי כוכבים וכצ"ל בפ"ח ועובדי כוכבים. סי' כג לדידך מזבנינא לה וקנה ממנו. הגה"ה ד"ה משפך אפילו דרך בה עובד כוכבים אין צריך ניגוב אלא בהדחה בעלמא סגי. ומפתח האוצר מצאו במקומו. ד"ה פרש"י לענין עירוב מקואות ואף לר' יהודה לא מהני אלא מכח גוד אחית:

פח ד"ה למאן דמתני לה אמתני' סה"ד והתוספות לא כתבו לזו הקושיא נ"ב ואפשר לומר דמה שכתבו דא"כ ה"ל לפרש פי' דא"כ פירוש ר"י בעצמו דלא כרבין ורשב"י וה"ל לפרש ביתר ביאור:

סימן לה פ"ח ד"ה דלאו כזביני כיון שחזר ופדאו נ"ב ע' מהרש"א תוס' ד"ה אי משום דף עה ע"ב: סליקא לה מסכת ע"ז:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ראש)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה