אור ברסלב
דבש תמר - ב (ראש) מסכת מגילה

דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים

מסכת מגילה

מסכת תענית

פרק ראשון

סי' ו' ואמר ריב"ל כו' וביום מ"נ כדקאמר גבי נר חנוכה יומא קמא מברך ננ"ח מכאן ואילך מברך נ"נ:

כצ"ל נ"ב אם אמנם כי מרמז ע"ז עם וכו' שמסיים אך לאשר זה עיקר ראוי לפרשו לאנשי ערכי:

פרק שלישי

סי' א' הקורא את המגילה עומד ויושב יצא כו' אלא נראה הטעם לפי כו' ואם לא יקראוהו בתורה אתי לאינצויי עם ש"צ נ"ב ועתה שמוכרין עליות ימנעו מלקנות ויתמעט הכנסות בית התפלה אשר מרובים צרכיה:

ק"נ סי' ד' ד"ה דולג חוזר השני כו' והשלישי ביום השבת וחד מובראשי חדשיכם ומה תאמר דהנכנסים יאמרו שהשלישי לא קרא אלא פסוק אחר מובראשי חדשיכם כו' כצ"ל ונ"ב וע' ר"נ:

ק"נ סי' ה' ד"ה ולאפוקי מדר' יוחנן וקשה דהא בפ"ק דברכות סי' ה' כתב רבינו כו' כצ"ל:

שם בסה"ד והשתא נמי שמתפללין תפלת ערבית בביהכ"נ לא נתבטל המנהג הראשון כצ"ל:

בהרא"ש סי' ו' שנאמר וידבר משה את כו' נ"ב מפני שמיותר דרשי הכי (ר"נ):

הרא"ש סי' ז' ד"ה גמ' מנא הני מילי אמר רחב"א כו' וקדושה שאומרים ביוצר יחיד אומרה כו' נ"ב והר"נ כתב ושמעינן ממתני' שאין היחיד אומר קדושה של יוצר אבל סדר קדושה של ובא לציון אומר דהא קראי בעלמא הוא דקא מסדר ונראה שהר"נ מיירי כשהוא בתוך הציבור אז צריך לכוון לומר ביחד עם הציבור קדושה של יוצר דוקא אבל קדושה ובא לציון לא יכוון לומר בשוה עם הציבור אלא אומרו לבדו מפני התרגום שבו שאין לאמרו בציבור והרא"ש מיירי שמתפלל ביחידות אז גם קדושה של יוצר אומר ביחיד:

פרק רביעי

סי' ז' תנו רבנן כו' ומספידין בתוכן הספד של רבים כאן צריך להיות ציון [צ] לק"נ ובק"נ צ"ל מחוי רב חסדא כגון הספידא דקאי בי רב ששת פרש"י כו' כלומר ההספד שעושה רב ששת משום כו' סי' ט' תנו רבנן מבטלין ת"ת כו' ואין עושין אותו קפנדריא מאי קפנדריא כמ"ד אדמקיפנא אדרי איעול בהא כצ"ל:

סליקא לה מסכת מגילה:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ראש)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה