דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
ים של שלמה · פרק רביעי
דף טז סי' א' החולץ ליבמתו גמ' דף ל"ה ע"ב: ע"ג סי' ב' אין הולד של קיימא גמ' ל"ו ע"ב:
דף יז דין כל סתם יולדת ומת בתוך שלשים כצ"ל:
ע"ב שורה ט"ז מלמטה נחשב על כ"ו לתמוז ט' לאב בא לי"א יום והרי הוא היה חולה כצ"ל:
ע"ג שורה י"ח ולפ"ז נראה נמי להרא"ש לחלק בין עד אחד כצ"ל:
שורה י"ט להתירה לשוק ואין מהימן לומר כצ"ל:
שורה כ' ועיין לקמן בפ' עשירי האשה סי' כ"ה כצ"ל:
שורה כ"ג כדלקמן בפ' ט"ו האשה שלום סי' י"ט וסי' כ"א:
שורה כ"ד בסופו קו כצ"ל והוא תיבה אחת עם לא שבתחלת שורה כ"ה ונקרא קולא:
דין אם קידש או כנס בתוך שלשה בין אלמנת חבירו כצ"ל:
ע"ד סי' ד' אתמר קדשה בתוך שלשה ופרש"י שום אלמנה או גרושה כצ"ל. והוא בגמ' דף ל"ז: שורה ב' רב אחא ורפרם כצ"ל:
שורה ה' הוי עובדא ואמר להו רפרם עירוקא מסתייה כצ"ל שורה י"ד מלמטה מה שאמר קד וברח ולא אמרו קדש והלך כצ"ל:
דף יח ע"א שורה ט' בדבר הלכה שראוי להסתפק כצ"ל. שורה כ"ב תוך ג' חדשים והשיב עבריין הוא כצ"ל:
ע"ב שורה כ"ו לפי' ראב"ד לא בא אליהם כלל כצ"ל:
שורה מ"ג מדעת הרי"ף והרא"ש וראה להדיא כצ"ל:
סי' ו' עוד תניא גמ' ד' ל"ז ע"ב: ע"ג שורה ד' מלמטה ועוד לר"י דלקמן מתני' דף מ' סבר:
עמוד ד' שורה ח' גם ט' אמאי אמרינן דסבא וספק בנכסי היבם יחלוקו הלא לדברו הוי הסבא ודאי מוחזק כצ"ל:
שורה ט"ו ומ"מ אם הסבא קיים כצ"ל:
דף יט ע"א שורה ט"ו אבל הכא גבי ספק כצ"ל:
שורה כ"ח ותיקו שבד"מ והר"ז הלוי ז"ל כצ"ל:
שורה ל"א וא"ל רבא לר"נ לרב דאמר כצ"ל:
שורה ט"ו מלמטה קם דינא כר' אבא ע"כ ול"נ להביא ראיה כצ"ל:
שורה י"ד מדרצה התלמוד לאוקמי ר' אבא כרבנן ור' ירמיה כאדמון כצ"ל:
שורה י"א ואפ"ה בעי למימר דר' אבא כרבנן כו' כצ"ל:
שורה ט' דהלכה כר' אבא דקם דינא כצ"ל:
ע"ב סי' ו' ספק ויבם שבאו לחלוק כו' נמצא שהוא היבם אינו יורש כלל אבל הכא כצ"ל:
סי' י"א גמ' ד' ל"ח ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי סבא כו' מחמת ירושה שאחיהם הוא נשאר עוד כצ"ל:
סי' יב סבא ויבם בנכסי הספק מה שהרויח כצ"ל:
בא"ד או אפילו אם עתה מחזיק כצ"ל:
ע"ג סי' י"ג שומרת יבם שנפלה לה נכסים מודים ב"ש וב"ה כצ"ל כמו במשנה שם דף לח: שורה ד' בש"א יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב שהאב כצ"ל:
שורה ט"ז כדאמר בגמ' לקמן דכתובה שיירה כצ"ל:
שורה י"ט לעולם יורשים נכסי מלוג ולא פליגי כצ"ל:
שורה כ' שהיא בחזקת יורשי הבעל כצ"ל:
שורה כ"ט ובנכסי צאן ברזל מודו ב"ש לב"ה ולקמן כצ"ל:
שורה ל"ד לפי שדבר פשוט הוא שהיא בחזקת כצ"ל:
ע"ד שורה ח' מודה א"כ לב"ש השתא גבי יבם כצ"ל:
שורה כ"ב בשלמא לרבא דמוקי סיפא כצ"ל:
שורה כג אבל לא עבד בה מאמר אף ב"ש מודים שבחזקת כצ"ל:
שורה כ"ו אינו עושה אלא ספק א"כ מאחר כצ"ל:
שורה ל"ז לעולם בחזקת יורשי האב כצ"ל:
דף כ ע"ב סי' י"ד מתני' כנסה היבם כו' עד סמוך לסה"ד גובה מבני חורין מן השני ואם מכר השני כצ"ל:
ע"א שורה ט"ז מלמטה כתב הר"ש בר צמח על ראובן שייבם יבמתו נ"ב ע' תשב"ץ חלק ב תשובה קנח:
ע"ג שורה כא בא ממדה"י ואינו רוצה לייבם:
דף כב ע"ב שורה י"ח אבל היכא דדעתה אממון אינו דומיא דאומרת דמאיס עלי כצ"ל:
עמוד ג שורה ל מלמטה וז"ל פ' כ"ג מה' אישות מנהגות רבות יש בנדוניא כצ"ל:
שורה כ"ט שמוסיפין שליש או חומש או מחצה ויש פחות כצ"ל:
דף כג עמוד א שורה טו וז"ל הרא"ש בפ' הזהב סי' ג ומה שנהגו כצ"ל:
שורה יז לפי שרוב המקנים מקנין לחובותיהם ליתן או לשעבד נכסיהן וסמכינן אהודאתם כצ"ל:
ע"ב סי' כג מתני' החולץ גמ' ד' מ': שורה ו מלמטה אם הם בעין לאחר מיתה כחלק הבכורה כצ"ל:
ע"ג שורה ד' שיהא לו ליבם זכיה בגויה כצ"ל:
שורה ט"ז מלמטה ואמאי הא סברי שחלץ לאחותה כצ"ל:
ע"ד שורה ד' לכן נראה לאסור צרת כצ"ל:
שורה יב על יג ליקח אחות חלוצתו מספק וספק דאחות חלוצתו מדרבנן וספק דרבנן לקולא והשיב אע"פ כצ"ל:
סי' כה מתני' החולץ ליבמתו גמ' ד' מא: סי' כ מתני' שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום ר' יהודה ב"ב אמרו כצ"ל:
שורה כ"ג מלמטה ונימוקי יוסף כתב בפרק כצ"ל:
שורה כב כשם שהקדושין לא מפקעי זיקה כצ"ל:
שורה כא דאורייתא הוא כך נשואין אלא אין חילוק כצ"ל שורה ו דוקא שקידש לאחר שזקוקה לו כצ"ל:
דף כד ע"א סי' כח מתני' היבמה לא תחלוץ כו' עד סמוך לסה"ד דיותר יבמה קרובה לביאה מארוסה כצ"ל:
דין דיבמה ג' חדשים הראשונים כו' אם תבעה את היבם לב"ד ועמדה עמו בדין כצ"ל:
סי' כט ת"ר יבמה גמ' דף מא: ע"ב סי' ל' בגמרא דף מב: סי' לא א"ל ר' ירמיה גמ' מב ע"ב: ע"ג סי' לב והא תנן מסרק גמ' דף מג:
דף כה סי' לג חוץ מאלמנה כו' ולא בענין אחר כלל ומסיק אלא אמר רבא כצ"ל:
שם וכן אבילות דיחיד חמורה מאבילות דרבים:
בא"ד שהרי אסרו גם משא ומתן כצ"ל:
ע"ב שורה י"ג מלמטה אלא בבנין של שמחה ה"נ לענין ט' באב כצ"ל:
ע"ג סי' לה חוץ מן האיבול גמ' דף מג ע"ב: שורה יח מלמטה בד"א בזמן שיש לו בנים אבל אין לו בנים כצ"ל:
ע"ד סי' לו מתני' ד' אחין נשואין כו' ועוד עונה אחת נ"ב הוא דברי עצמו:
שורה ג' מלמטה על אשתו דאומדנא דמוכח הוא כצ"ל:
דף כו ע"א סי' לז מי שהיה נשוי גמ' דף מד: ע"ב סי' לט שלחו ליה בני בי מיכסי כצ"ל גמ' דף מה ע"א: בא"ד וכ"כ הרמב"ם שצד ממזרות וצד כשרות מעורבין בו נ"ב וכן הוא בספרי הרמב"ם שלפנינו:
סי' מ' רבא אכשריה גמ' מה ע"ב:
דף כז ע"א שורה יא דהנך גופן קנוי וזה אין גופו קנוי לא דיינינן ליה כצ"ל:
שורה טז יהיב לרביה דמי מקנתו או דמי שויו כצ"ל:
שורה יז וכן הביאו הטור נ"ב סי' רסז:
סי' מו א"ר אבא עובדא הוה גמ' ד' מו ע"ב: ע"ב דין מי שבא כו' עד שיביא ראיה ברורה כצ"ל:
סי' מח ת"ר ושפטתם צדק גמ' ד' מז ע"א: שם דס"ל חייבי לאוין לא תפסי בהו קדושין והולד ממזר לכן כצ"ל:
ע"ג שורה ד' דלעולם הוא פסול ובניו כשרים:
סי' מט ת"ר כו' ומודיעין אותו מקצת מצות כצ"ל:
ע"ד סי' נ' פיסקא גמ' ד' מז ע"ב:
דף כח ע"א סי' נא ת"ר וגלחה גמ' דף מח: ע"ב סי' נב ת"ר מקיימין גמ' מח ע"ב: ע"ד סי' נד מתני' איזהו גמ' מט:
בא"ד כדאיתא בפ' בתרא דקדושין גבי מחזיר גרושתו כ"ע מודו כצ"ל: