דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
ים של שלמה · פרק עשירי
ע"א סי' א האשה שהלך בעלה למדה"י גמ' פז ע"ב סי' ב כתב הרשב"א דהאי סוגיא דף פת ע"א: ע"ג סי' ג שורה ה מלמטה מסוף הסי' ובאו ואמרו לה משמע כצ"ל:
ע"ד שורה ט אם לא שתאמר דהכי איכא למשכח כצ"ל:
שורה יג וא"כ גם שאר איסורים לא שרינן כלל כצ"ל:
שורה יד לא שייך לזות שפתים אלא היכא דאתא גברא כצ"ל:
סי' ו וצריכה גט מזה ומזה גמ' פח ע"ב: סי' ז מתני' ואין לה כתובה גמרא דף פט:
דף מט ע"א סי' ט מתני' היתה בת ישראל גמ' צא:
ע"ב דין דאינה פוטרת צרתה וצריך לחלוץ לצרה אבל אסורה להתייבם בתחלה צרתה מותר נ"ב פי' קודם שחלץ לאותה שנאסרה מותר צרתה להתייבם:
סי' יג מתני' ואם נשאת שלא ברשות גמ' דף צב: סי' יד מאי קלקלה ר"א זינתה כו' וכי שרו לה להתנסבא ודאי לשוויה פנויה קאתי אבל גבי בעלה בתר לשנא אזלינן ודלמא מקפיד הוא שלא להתירה לזנות:
סי' טו ביאור אי הכי אימא סיפא כו' שמא יאמרו גירש זה כו' והקשה בתוס' כו' והיא רישא במתני' למאי דאייתי כצ"ל:
ע"ג סי' יו מסקינן בסוגיא (דף פט) במס' תרומות אין תורמין כו' וכתב עוד הרמב"ם נ"ב תרומות פ"ה ה' ח' הא דבשוגג תרומתו תרומה כו' וסבר שמותר לתרום מן הטמא על הטהור אין תרומתו תרומה כצ"ל:
סי' י"ז דף פט ע"ב תניא מאימתי:
ע"ד סי' יח מסקינן בסוגיא דף א אכל תרומה כו' סוף הסי' ותמהני על הרמב"ם שכתב אכל תרומה טמאה משלם חולין טהורים כו' הברייתא כצורתה ולא השגיח במה שתקנוה בחסורי מחסרא וכו' נ"ב בספרי הרמב"ם שלפנינו נכון הגי' וז"ל תרומות פ"י ה' כ' אכל תרומה טמאה משלם חולין בין טמאים בין טהורים אכל תרומה טהורה משלם חולין טהורין ואם שילם חולין טמאים בין בשוגג בין במזיד תשלומיו תשלומין ויחזור וישלם מן הטהורין עכ"ל:
דף נ ע"א סי' יט גמ' פט ע"ב אמר רבי יצחק מנין כו' כעצת השרים והזקנים יחרם כצ"ל:
שם בא"ד מה אבות מנחילין כל מה שירצו אף ראשים מנחילין כל מה שירצו כצ"ל:
דין דיש לב"ד כו' אבל לא לכך לחתוך לשונו או אחד מאיבריו כצ"ל:
סי' כ ד' צ ע"ב תניא אמר ר' אליעזר בן יעקב שמעתי כו':
ע"ב סי' כא ד' צב האשה שהלך בעלה ובנה:
ע"ד סי' כג א"ר גידל דף צב ע"ב:
דף נא ע"א סי' כד ר' ינאי ה"ל האי אריסא דף צג: עמוד ג סי' כח אמרו לה בגמ' ד' צד: שורה ד' ה' מאותו סימן זו דרש ר"א בן מתיא ואשה כצ"ל:
שורה יא פנויה אני ונתקדשה לשמעון לשם פילגש כצ"ל:
שורה יז וצריכה גט מזה ומזה ומפני שלא נכנסה כצ"ל:
דין מי שקדש אשה והלכה למ"ה ונשא אחותה ע"פ שאמרו שמתה ואח"כ באה אסורה לשני ואם כצ"ל:
ע"ד סי' ל תניא ושכב בגמ' ד' צה:
דף נב ע"א סי' לא פיסקא ר' יוסי אומר בגמ' ד' צה ע"ב: שורה ו מאותו סי' על פי ב"ד פליגינא עלך מאחר דפוסל כצ"ל:
שורה כז ולא אסר אלא ארוסתו כצ"ל:
שורה ג מלמטה ומיהא מתני' אי כר' אמי מיתוקמא כצ"ל ע"ב סי' לב מתני' אמרו לו ד' צו: שורה ו מאותו סי' ופרש"י פוטרת צרותיהן אם מת ובא יבם ויבם אחת כצ"ל:
שורה כא והותרו כל האחרות כצ"ל ע"ג שורה י' ואמר רב תחליפא בר אבימי יש לו מאמר כצ"ל:
שורה יא אליבא דר"מ קאמר דקסבר יש חליצה לקטן כצ"ל:
סי' לד כתב הרי"ף והרא"ש אחריו גרסי' בפ' יוצא דופן (דף מה ע"א) בן תשע שנים:
סי' לה מתני' בן תשע בגמ' ד' צו ע"ב: ע"ד סי' לז מסקינן דף צז: