דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
ים של שלמה · פרק ארבעה עשר
סי' א חרש שנשא דף קיב ע"ב. ע"ד שורה י וכתב הטור א"ע סי' קיט וז"ל וכתב הרמב"ם גירושין פ"י ה' כג לפיכך כצ"ל. שורה כ ולמה לא יתחייב לרפאות וכמה יש שמשתמטת מחמת חולי ומתרפאת ע"כ כצ"ל. סי' ד' ד"ה פסק שורה יג בינייהו עבר וגירש כצ"ל:
דף סט ע"א סי' ה ד"ה מתניתין שורה ו אמרו לו אף זו כיוצא בה פקחת שנשאת ונתחרשה כיוצא בה אמר רבא כצ"ל:
שורה ל"א והיכא דלא אמר מתחלה לעדים כצ"ל:
סי' ו מתניתין כו' שורה ב או אחת חרשת נ"ב מעורב העתקתו רובו כלשון הרי"ף ומיעוטו כלשון המשנה המשנה מקדמת חרשי לפקחי בין בנשואין בין במותם והרי"ף פקחי לחרשי בנשואין אין וחרשי לפקחי במותן:
שורה ח ואין כח בקדושין דידה לדחותה משום כצ"ל:
שורה תחתונה שני אחין אחד פקח ואחד חרש נשואין לב' נכריות פקחות כצ"ל: