דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
ביצה · פרקראשון
בק"נ סי' א' אות ג' ד"ה אבל ביו"ט אחר השבת כו' א"נ הך ספק שמא לא מתילדא היום מקרי ספק מחמת חסרון ידיעה כו' כצ"ל:
סי' ה' אמר רבא כו' עושה ישראל דמתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך והוא דאיכא קצת מצוה כצ"ל ונ"ב כן מעתיק היש"ש:
ק"נ סי' י' ד"ה ואם ראוי לצלות בו כו' ע"כ שט"ס נפל בדפוס וצ"ל מותר נ"ב ע' פ"מ ומ"ה שם:
מק"נ סי' י"א ד"ה אמר רמי בריה דרב ייבא כו' אבל אם הכניס לודאי אסור לכסות בו צואה ובכה"ג אצ"ל ספק כיון דהכניס לודאי כו' כצ"ל:
בהג"ה ד"ה ואנן היכי מסלקינן כו' אינו אסור לטלטל ביו"ט משום אוכל נפש ושמחת יו"ט כצ"ל:
ק"נ ד"ה דמאן דחזי ליה דמכסי כו' אם מותר בי"ט לתת עפר בכלי ולקבל הדם נ"ב ע' חולין מ"א בתוס' ד"ה אין שוחטין וז"ל ולפיכך טוב ליזהר מלשחוט אפי' לתוך גומא שאינו נקי וה"ה שאסור לשחוט לכלי אף אם יתן בה עפר:
ברא"ש והא דאין שוחטין אותו לכתחלה וישמור את הדם עד הלילה ויכסנו לפי שאין שוחטין לתוך הכלי ואם ישחטנו על העפר יבלע בארץ ולא יהא רישומו ניכר דלא מסתבר כו' נ"ב ול"ל דדוקא בדיעבד ששחט כבר יכסנו בערב אבל לכתחלה אסור לשחוט ביו"ט על מנת כן שישמור את הדם עד הערב ויכסה אף אם יכול לשמור כי לכתחלה צריך דוקא לכסות מיד ע"ז אומר הרא"ש דלא מסתבר שימנע משמחת יו"ט לפי שאינו יכול לכסות לאלתר ע"כ צ"ל שמפני שגם בלילה לא יכסנו כי קשה לשמרו עד הלילה ולא יכסה כלל ע"כ אסור לכתחלה לשחוט אבל בדיעבד אם נזדמן ששחט ולא נבלע הדם בארץ מחויב לכסות:
סי' י"ב ד"ה תני ר' חייא כו' אין מכסין אותו ביו"ט סה"ד אמר רבה שחט צפור מעיו"ט אין מכסין אותו בי"ט גלגל עיסה מערב י"ט מפריש ממנה חלה בי"ט כו' כצ"ל:
בק"נ סי' י"ד ד"ה ולכך לא הביא רב אלפס כו' נשמע לב"ה בסולם של עלייה דברה"י לב"ה נמי שרי דאי ב"ה אוסר בשל עלייה ה"ל למיתני כו' כצ"ל:
ברא"ש סי' י"ח גרסינן בירושלמי (הל' ו') ב"ש אומרים כו' והא ר' אבהו יתיב ומתני ומפתח דפלטרין בידיה פלפלין הוה ליה בגויה כצ"ל ונ"ב וכן מעתיק הר"נ:
סי' כ"ב בהגה"ה סה"ד והמחמיר לדוך מלח ותבלין מעי"ט הרבה יחד יתברך בשם המיוחד כצ"ל: