דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
ביצה · פרק חמישי
בק"נ סי' א' אות ד' ורבינו לא חילק בכך ונראה דהיינו טעמא כו' נ"ב מפורש כן ברש"י:
בב"ח סי' ו' מגיה לבית המשתה נ"ב זהו הגי' שבגמ' אבל הגי' ברי"ף לבהכנ"ס וצ"ל כן בהרא"ש כי הרא"ש מעתיק תמיד לשון הרי"ף:
בק"נ סימן י"ד ד"ה משום סירכא דמשכא כו' וע' ביו"ד סימן ל"ט בש"ך ס"ק ל"ב כצ"ל: