אור ברסלב

דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)· רבי דוד טיטלבוים

עירובין · פרק שלישי

פרק שני

בכל מערבין דף כו ע"ב מערבין רוצה לומר כו' אבל הם מוליכין המזון למקומותיו הידועות פי' שיש מאכלים שהם מזון רק במקום ידוע ולא בשאר מקומות אז יכולין להוליכו ממקום שאינו מזון שם למקום הידוע ששם הוא מזון ומערבין בו:

שם בא"ד כי אם נשאל לחכם והוא הוציאה תועה פי' שבטעות הפריש ולפיכך הותר נדרו וכן כתב הרר"י ברי"ף שאם ישאל לחכם כלומר שטעה בהורם מזה על זה אפילו הכי אסורה ליה שהרי טבל הוא ואין מערבין בטבל ואין מותר להוציא ממנו תרומה בשבת ע"כ:

נתנו באילן דף לב ע"ב זאת המשנה צריכה לעיקרים כו' ועוד אמרו נתנו בבור והוא שיהיה הבור כרמלית ומקום שביתתו ברה"ר נ"ב בגמ' איתא איפכא שביתתו בכרמלית והבור רה"י אך הרמב"ם פרושי מפרש שה"ה שביתתו ברה"ר והבור כרמלית וכתב רק דה"ה ונדע ה"ה איפכא מה דאיתא בגמ' ובידו החזקה מפרש שני האופנים ועושה ג"כ עיקר המשמעות מהגמ' ומקדימו וז"ל עירובין פ"ו הל' ט אם נתכוון לשבות ברה"י או ברה"ר והניח עירובו בכרמלית או שנתכוון לשבות בכרמלית והניח עירובו ברה"י או ברה"ר הרי זה עירוב שבשעת קניית העירוב שהוא בין השמשות מותר להוציא ולהכניס מכל אחת משתי הרשויות לכרמלית ע"כ:

במשנה נתנו במגדל כו' ומגדל הוא ארגז שנותנין שם הבגדים וכשיש שם חוטין אוחזין מנעיל וכו' כצ"ל:

דף לה ע"א נתגלגל חוץ לתחום כו' ופי' גמל וחמר כו' ואם עירב דרך משל ללכת אלף אמה במזרח בלבד ושלשה אלפים במערב כו' פי' לדבריו כי הנה כל אדם יש לו מעירו אשר שם ביתו אלפים לכל רוח ועירב לצד מערב בחצי התחום היינו אלף אמה רחוק מעירו כדי שיוכל לילך ממקום עירובו אלפים לכל צד וילך לצד מערב שלשה אלפים מעירו ולצד מזרח רק אלף אמה מעירו ואחר אשר נפל ספק בעירובו אינו הולך במזרח אלא אלף אמה שמא עירובו עירוב ובמערב עירו אלפים בלבד אשר בין קנה העירוב בין לא יש לו אותן אלפים:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה