דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)· רבי דוד טיטלבוים
מכות
פרק ראשון
דף ה ע"ב אין העדים זוממין נהרגין עד שיגמור הדין כו' ועדיין אחיו קיים אבל החכמים מעידים שהרי הסמיכו עליו נ"ב לענ"ד הכי פירושו אע"ג דק"ו הוא אבל החכמים העידו שאין עונשין מן הדין שהרי הסמיכו עליו כדאיתא בגמ' וכן הוא ברמב"ם עדות פ"כ הל' ב' ע"ש ובכ"מ:
סה"ד ואם נגמר דינו גברא קטילא הוא:
דף ז ע"ב אלו הן הגולין ההורג נפש בשגגה כו' נשמט הברזל מקתו והרג כו' עד סה"ד פי' לפירושו מה שכתב ואמרו כל שדרך ירידתו ואפילו ירידה שהוא צורך עליה היינו קצב שאמרו בגמ' לאתויי קצב אבל עלה בסולם ונשמטה שליבה פוסק בהלכות רוצח פ"ו הל' י"ג ואפילו בירידה שהיא צורך עלייה אינו גולה ומפרש כיצד היה עולה בסולם ובזה מיושב מה שהניח שם הכ"מ בצ"ע ע"ש בסוף הל' י"ג ורבי אומר וכו' הוא מפרש פי' אחר שלא כרש"י כי רש"י מפרש מן העץ המתבקע יצא קיסם והוא מפרש שהיה תחוב בעץ המתבקע ברזל והוא בא לחטוב העץ ומחמת כח המבקע בעץ נשמט הברזל שהיה תחוב בעץ והוי כח כחו אבל יצא קיסם לכ"ע גולה כמו שכתב שם רוצח פ"ו הל' י"א הנכנס לחנות הנגר ברשות ונתזה בקעת וטפחה לו על פניו ומת הרי זה גולה ובפלוגתא דרבי וחכמים לפי פירושו פוסק שם הל' ט"ו כחכמים וז"ל נשמט הברזל מן העץ המתבקע אינו והא דלא מעתיק בפסקיו נשמט הברזל מקתו נלע"ד מפני שהוא בכלל קצב שהיה מקצב ואין חילוק אם הברזל בעודו על העץ או שנשמט הברזל מן העץ אלא שמחולק עם רש"י שרש"י מחלק רק בין עלייה לירידה ואין מחלק בין מלפניו לאחריו והרמב"ם מחלק בין ירידה מלפניו שאז חייב גם על עלייה שמאחריו וכשהיה הירידה מלאחריו אינו חייב על העלייה שמלפניו:
פרק שלישי
דף יג ואלו הן הלוקין כו' או לאזהרת כרת אין לוקין עליו נ"ב לכאורה נראין דבריו כאן סותרין דבריו הקודמין כי כל מחוייבי כרת לוקין וגם דבריו האחרונים ד"ה והחלק השביעי וכו' הנה נתבאר לך שאותן שמלקין אותן וכו' ומחוייבי כריתות ע' בלחם משנה סנהדרין פ' י"ח הלכה ב' ד"ה וכל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד וכו' שמתרץ לאמיתו:
שם הטמא שאכל את הקדש והבא אל המקדש כו':
טבל ומעשר ראשון כשלא נטל תרומתו במיתה כמו שנאמר (במדבר י"ח) בתרומת מעשר ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ודין מעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ודין תבואה שלא נטל ממנה מעשר אחד והוא טבל כמו שנאמר (שם) ונחשב לכם:
דף כ הקורח קרחה והמקיף פאת ראשו כו':
ונאמר ושרט לנפש לא תתנו לחייב על כל שריטה ושריטה מאמרו ושרט ועל כל נפש ונפש מאמרו לנפש:
דף כג כל חייבי כריתות שלקו נפטרו ידי כריתתן כו':
כבר הקדמנו עד סה"ד ואין הלכה כר' חנניה נ"ב הנה בד"ה כתב כי המלקות עם התשובה יכפר הכרת והוא על פי שני דברים שאמר ר' חנניא בן גמליאל האחת כשלקה ה"ה כאחיך והשנית העושה מצוה על אחת כמה וכמה כפי' הרע"ב שהוא התשובה ובפסקיו מעתיק כ"כ דברים הראשונים של רחב"ג ואמר אף חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן ע"כ לפע"ד אין שום פשעטלעך אך נשתבש וצ"ל והלכה כר' חנניה:
סליק