דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)· רבי דוד טיטלבוים
מגילה
פרק ראשון
דף ה איזו היא עיר גדולה כו' וכשיחול יום הקהל בשבת תהיה הקריאה ביום ראשון נ"ב פי' ראשון בשבת:
פרק שני
דף יז הקורא את המגילה למפרע כו' כמו כן אין ראוי לקרות תחלת המגלה אחר קריאת סופה ואסור לקרות על פה כו' כצ"ל:
דף יט בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר וכו' וכשדעתו לחזור למקומו ליל י"ד ולא חזר קורא כו' כן הוא גם בפסקיו וכן הוא ברי"ף והמ"מ מעתיק לשון זה הגמ' ונראה שכן היה גירסת הגמ' לפניהם ובספרים שלפנינו לית הכי:
דף כ אין קורין את המגילה ולא מלין כו' ומה שנאמר שנחשוב יום מעת עלות השחר לאמרו בעזרא כו' נ"ב עזרא קרא לעמוד השחר עלות השחר וחז"ל קוראין עמוד השחר עלות השחר גם עמוד השחר ולהזמן הקודם לעמוד השחר אחר אילת השחר היה אצלם בשם ולא נזכר בדבריהם כי אין נ"מ לדינא כי עלות השחר כמו אילת השחר ללילה יחשבו אבל תוכני זמנינו קורים למהלך שני מילין קודם עמוד השחר עלות השחר ולדינא רק מעמוד ליום יחשב כמו דתני במשנה ומעתיק הרמב"ם וכולם שעשו מעמוד השחר והוא דוקא אבל מעלות השחר קודם עמוד השחר לא יצא:
פרק שלישי
דף כז אין מוכרין כו' ואין הלכה כרבי יהודה נ"ב במשניות הגי' דברי ר' יהודה במקום דברי ר"מ שבגמ':
פרק רביעי
דף כג ע"ב אמר השם וכו' רוצה לומר שיסדר אדם אחד יוצר ואהבה נ"ב והראב"ד משיג עליו ביד החזקה ומפרש כפרש"י שלפנינו:
דף כה מעשה ראובן כו' ואמר מעשה דוד ואמנון לא נקראין ולא מתרגמין אינה קושיא למה שאמר מעשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם כי כו' כצ"ל:
סליק פי' המשניות להרמב"ם ממסכת מגילה: