דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)· רבי דוד טיטלבוים
כתובות
בעזרת אל דעות להגהות
פרק רביעי
דף מד ע"א הגיורת שנתגיירה בתה עמה וזינתה הרי זו בחנק וזנתה ר"ל שזנתה לאחר שנתגיירה והיא נערה המאורסה ולא נמצאו לה בתולים מיתתה בחנק כמו כל אשת איש שזינתה אע"פ שהיא אינה בחזקת בעולה מפני שהיא גיורת ובעלה כו' כצ"ל ונ"ב והכי פירושו אע"פ שהיא אינה בחזקת בעולה כגון שנתגיירה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד מ"מ דינה בחנק מפני שהיא גיורת והתורה הקפידה דוקא על בת ישראל כמו שנאמר כי עשתה נבלה בישראל וכן מוכח מלשון הרמב"ם אישות פ"ג ה"ז וז"ל נערה המאורסה שהיתה משוחררת או גיורת אע"פ שנשתחררה ונתגיירה והיא פחותה מבת שלש שנים ויום אחד הרי זו בחנק ככל א"א עד כאן:
פרק חמישי
דף סג המורדת כו' טרעפיק שלשה דרכמונים נקראים דראהם בלשון ערבי והטרעפיק הוא משקל שלשה דרכמונים מכסף צרוף מן הדרכמונים שכל דרכמון ודרכמון מהם יש בו משקל שש עשרה שעורות הכסף וכבר בארנו פעמים רבות שהדינר ששה דרכמונים נמצא שהשלשה טרעפיקין דינר ומחצה נ"ב מפרש כאן טרעפיק על כסף של תורה והוא כסף צורי ועולה השלשה טרעפיקין קמ"ד שעורות כסף ומזה ידעינן השלשה טרעפיקין שאמר ר' יהודה אשר הוא כסף מדינה המה שמינית שבכסף צורי והשלשה טרעפיקין עולה י"ח שעורות כסף אבל להלכה אינו פוסק כר' יהודה אלא כת"ק שמוסיפין על כתובתה שלשה דינרין כסף מדינה ע"כ כתב בחיבורו שמוסיפין לה משקל ל"ו שעורות הכסף בכל שבת:
פרק שביעי
דף עב ע"ב המקדש את האשה כו' אלו הנדרים הם כו' ומומי הנשים יתירים על אלו המומין אשר מבואר לשם שמונה מומין כו' והשלישי שתהיה בפניה שומא כו' נ"ב שובשתא קחזינא הכא אשר חלילה וחס שיצא כזאת מכ"י רבינו הגדול הרמב"ם אך ממעתיקים או מדפיסים יצא השיבוש כי הנה חושב בין מומי נשים היתירים על כהנים שתהיה בפניה שומא גדולה אף בלא שיער וגם קטנה שיש שיער ובגמ' מפורש שאלו שומאות הכא והכא פוסלות אבל כן צ"ל והשלישי שומא שעל הפדחת אפילו פחותה מכאיסר ואין בה שיער צומח וכן איתא מפורש בספרו יד החזקה אישות פ"ז הל' ז' וע"ש שהכל מפורש שם כמו שכתבתי וכן איתא ברמב"ם אצל מומי כהנים ביאת מקדש פ"ח הל' ט"ז וז"ל מי שהיתה בעור פניו שומא שיש בה שיער אע"פ שאינה כאיסר אלא כל שהו. מי שהיתה בעור פניו שומא כאיסר או יותר ע"כ:
או להקטין השיבוש יכול להיות הכל כמו דאיתא אך בכאן, חסר אלו הדברים "ואלו אף בכהן מום ושומא שהוסיפו באשה היינו קטנה ואין שיער ועומדת בפדחתה תחת כיפה שעל ראשה":
פרק תשיעי
דף פד ע"א מי שמת והניח כו' כושל נקרא בע"ח כו' ואין ליורש ירושה עד שיגבו החובות והכתובה אז חוב מן החובות כו' כצ"ל:
פרק שנים עשר
דף קג ע"א אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי כו' וכמו כן מניחין לה הכלים כו' ואתה יודע כי הרבים שנתחברו בהוצאה יעזרו קצתם אל קצתם ולכך יכולין לומר לה אם את אצלנו יש לך מזונות ואם אין את אצלנו אין לך מזונות אלא אם רצתה בחלק המגיע לה כשהיתה עמהם בכלל הרי זו נוטלת זה בלא ספק דברים אלו צריך פירוש ובדבריו ביד החזקה אישות פ' י"ח הל' ד' מפורש לשונו כאן בטוב וז"ל שם ברכת הבית ברובה כיצד חמשה שהיה מזונות כל אחד מהם קב כשיאכל לבדו אם חמשתן בבית אחד אוכלין בעירוב מספיק להם ד' קבין וה"ה לשאר צרכי הבית ע"כ והיינו דקאמר הכא אלא אם רצתה כו' פי' שאומרת תנו לי אותו החלק שהייתי אוכל עמכם בעירוב היינו 4/5 קב בלא ספק כי נותנין לה:
פרק שלשה עשר
דף קח ע"ב הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל כו' פשט הרגל פירוש על אריכות הליכתו נ"ב פי' שהלך למרחקים:
סליקא לה מסכת כתובות, בעזרת חונן דעתא בטוחות, ויסייעני על מסכתות הבאות: