דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)· רבי דוד טיטלבוים
חולין
פרק שלישי
דף נד ודף נה ואלו כשרות בבהמה נקבה הגרגרת או כו':
ואם יש באותן הנקבים חסרון או אם חסר ממנה רצועות ארוכות רואים אם עולה כלל הנקובות מה שחסר מגופה יותר מכאיסר טרפה:
דף נט ובחגבים כל שיש לו ארבע רגלים וארבע כנפים כו':
והלכה כרבי יוסי ג"כ ואין הלכה כרבי יהודה במה שאמר שני קשקשים:
פרק רביעי
דף עו בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כו':
רגל הבהמה מחוברת מפרקין נראין לחוש והפרק העליון שהוא סמוך אל הגוף הוא קצר כנגד שלמטה הימנו מן הפרקים ובאפשר שיהיה זה בגמל ניכר והקצה השני סמוך:
פרק חמישי
דף עח חולין וקדשים בחוץ הראשון כשר ופטור והשני כו':
והוא מה שאמר פרת חטאת ועגלה ערופה אינה משנה אבל בשור הנסקל חולק ר' שמעון:
פרק שביעי
דף פט ע"ב גיד הנשה נוהג בארץ ובח"ל בפני הבית ושלא כו':
מה שאמר ובמוקדשין עד סה"ד ואין הלכה כר"מ ולא כרבי יהודה נ"ב פי' אין הלכה כר"מ במה שאומר אין הטבחין נאמנין ולא כרבי יהודה במה שאומר אינו נוהג בשליל:
דף צו האוכל מגיד הנשה כזית סופג ארבעים אכלו ואין כו':
לפיכך מי שאכל כזית מן הגיד שלא על הכף לוקה מדרבנן:
פרק תשיעי
דף קכב אלו שעורותיהן כבשרן עור האדם ועור חזיר כו' ור' יהודה אומר כמו שהחולדה עורה חלוק מבשרה כן הלטאה ולא נאמר שעורותיהן כולן בשיעור אחד בקושי וברך וכדי עבודה שילך עליהן ברגלים בשיעור זמן מהלך ארבעה מילין מהלך בינוני ונ"ב וע' תי"ט וע' מיי' פ"א הל' ט' אבות הטומאה: