פרק יא · אות א
א הֲלָכָה, אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁעָבַר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְטָעָה כֵּיצַד הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים, הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְטָעָה יַעֲבֹר אַחֵר תַּחְתָּיו לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא טָעָה בְּשָׁלשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת חוֹזֵר בִּתְחִלַּת מָגֵן. רַב הוּנָא אָמַר אִם טָעָה בְּשָׁלשׁ בְּרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת חוֹזֵר לְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ. רַב אָמַר אִם טָעָה בְּשָׁלשׁ אַחֲרוֹנוֹת חוֹזֵר לִתְחִלַּת מוֹדִים. דָּבָר אַחֵר, הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְטָעָה יַעֲבֹר אַחֵר תַּחְתָּיו, וּמִנַּיִן הוּא מַתְחִיל, מִתְּחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה. וּמֵהֵיכָן לָמְדוּ, מֵאֲבוֹת הָעוֹלָם, לָמָּה, שֶׁלֹא הָיָה אֶחָד מַתְחִיל אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק חֲבֵרוֹ, כֵּיצַד, אַבְרָהָם בֵּרַךְ אֶת יִצְחָק, מִנַּיִן, דִּכְתִיב (בראשית כה, ה): וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק, וּמַה נָתַן לוֹ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּכוֹרָה נָתַן לוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, לג): וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר בְּרָכָה נָתַן לוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, כח): וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים. עָמַד יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב, אָמַר, מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק אַבָּא מִשָּׁם אֲנִי מַתְחִיל, אַבָּא הִפְסִיק בְּוַיִתֵּן, אַף אֲנִי מַתְחִיל בִּוְיִתֶּן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים. וּבַמֶּה חָתַם יִצְחָק בִּקְרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, א): וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, עָמַד יַעֲקֹב לְבָרֵךְ אֶת הַשְּׁבָטִים, אָמַר, אֵינִי פּוֹתֵחַ אֶלָּא בִּקְרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, א): וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו, וּבַמֶּה חָתַם, בְּזֹאת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כח): וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, עָמַד משֶׁה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, אָמַר, אֵינִי פּוֹתֵחַ אֶלָּא בְּזֹאת, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן (דברים לג, א): וְזֹאת הַבְּרָכָה.