פרק ו · אות יג
יג דָּבָר אַחֵר, זָכוֹר, כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה מָה הִגִּיעַ לַאֲחוֹתוֹ, הִתְחִיל צוֹוֵחַ וּמִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ (במדבר יב, יג): אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ. רַבָּנָן אָמְרֵי אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּבָר עָשִׂיתָ אוֹתִי רוֹפֵא, אִם אַתָּה מְרַפֵּא אוֹתָהּ הֲרֵי מוּטָב, וְאִם לָאו מְרַפֵּא אֲנִי אוֹתָהּ. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ אֵל נָא, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְתַלְמִידוֹ שֶׁל רוֹפֵא שֶׁעָלַת מַלְכְּיָא לִרְאוֹתוֹ, וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֵצֶל רַבּוֹ, אָמַר אוֹתוֹ תַּלְמִיד לְרַבּוֹ, מָרִי, כְּבָר לִמַּדְתָּ אוֹתִי כָּל סִדְּרָן שֶׁל רְפוּאוֹת, אִם אַתָּה מְרַפֵּא אוֹתָהּ הֲרֵי יָפֶה, וְאִם לָאו הֲרֵינִי מְרַפֵּא אוֹתָהּ. כָּךְ אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּבָר לִמַּדְתָּ אוֹתִי כָּל סִדְּרָן שֶׁל נְגָעִים, אִם אַתָּה מְרַפֵּא אוֹתָהּ הֲרֵי יָפֶה, וְאִם לָאו הֲרֵי אֲנִי מְרַפֵּא אוֹתָהּ. דָּבָר אַחֵר, (במדבר יב, יג): וַיִּצְעַק משֶׁה אֶל ה' וגו', מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְגִבּוֹר שֶׁהָיָה הַקּוֹלָר בְּצַוָּארוֹ, נִפְנָה מֵאוֹתוֹ הַקּוֹלָר, לְאַחַר יָמִים רָאָה הַקּוֹלָר נָתוּן בְּצַוָּארוֹ שֶׁל אַחֵר, הִתְחִיל צוֹוֵחַ, אָמְרוּ לוֹ מַה לְּךָ צוֹוֵחַ, אָמַר לָהֶן אִי אַתֶּם יוֹדְעִים, אֲנִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה צַעַר הוּא נָתוּן, כָּךְ הָיָה הַקּוֹלָר בְּצַוָּארִי, וַאֲנִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה צַעַר הוּא נָתוּן. כָּךְ הָיָה משֶׁה צוֹוֵחַ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה לְּךָ צוֹוֵחַ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲנִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה צַעַר הִיא נְתוּנָה, שֶׁאֲנִי זָכוּר הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁהָיְתָה יָדִי לְתוֹכָהּ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, ו): וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג, כֵּיוָן שֶׁנִּתְפַּלֵּל משֶׁה עָלֶיהָ רִפֵּא אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, טו): וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם, לְפִיכָךְ הֱיוּ זְכוּרִין מָה הִגִּיעַ לְמִרְיָם מִתַּחַת יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע.