פרק ו · אות א
א כִּי תֵצֵא. (דברים כב, ו): כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ. הֲלָכָה תִּינוֹק שֶׁנּוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל, מַהוּ שֶׁיְהֵא מֻתָּר לָמוּל אוֹתוֹ, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים תִּינוֹק שֶׁנּוֹלַד מָהוּל צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית מִפְּנֵי בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וּמִנַּיִן אַתָּה לָמֵד מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, יג): הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ. דָּבָר אַחֵר, הִמּוֹל יִמּוֹל, אַל תְּהִי קוֹרֵא בוֹ אֶלָּא שְׁתֵּי מִילוֹת, מִילָה וּפְרִיעָה. רַבִּי לֵוִי אָמַר הִמּוֹל יִמּוֹל, מִכָּאן לְמוֹהֵל צָרִיךְ שֶׁיְהֵא מָהוּל, דִּכְתִיב הִמּוֹל יִמּוֹל, אָמַר רַבִּי יוּדָן בֶּן פָּזִי מַה כְּתִיב בְּצִפּוֹרָה אֵשֶׁת משֶׁה (שמות ד, כו): אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים וגו', לַמִּילָה, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לַמּוּלֹת, שְׁתֵּי מִילוֹת, מִכָּאן לְמִילָה וּמִכָּאן לִפְרִיעָה. וְלָמָּה הַתִּינוֹק נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה יָמִים, שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים עָלָיו לְהַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיְהֵא בּוֹ כֹּחוֹ, וּכְשֵׁם שֶׁרַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הָאָדָם כָּךְ רַחֲמָיו עַל הַבְּהֵמָה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב, כז): וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְהָלְאָה וגו', וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ויקרא כב, כח): אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד. וּכְשֵׁם שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים עַל הַבְּהֵמָה, כָּךְ נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל הָעוֹפוֹת, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ.