אור ברסלב
דברים רבה פרק ה › אות טו

דברים רבה

פרק ה · אות טו

אות יד

טו דָּבָר אַחֵר (דברים כ, י): וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם, רְאֵה כַּמָּה הוּא כֹּחוֹ שֶׁל שָׁלוֹם, בּוֹא וּרְאֵה בָּשָׂר וָדָם אִם יֵשׁ לוֹ שׂוֹנֵא הוּא מְבַקֵּשׁ וּמְחַזֵּר מַה לַּעֲשׂוֹת לוֹ, מַהוּ עוֹשֶׂה לוֹ, הוֹלֵךְ וּמְכַבֵּד לְאָדָם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה לְאוֹתוֹ שׂוֹנֵא רָעָה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מַכְעִיסִין אוֹתוֹ וְהֵן יְשֵׁנִים וְכָל הַנְּפָשׁוֹת עוֹלוֹת אֶצְלוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יב, י): אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וּבַבֹּקֶר הוּא מַחֲזִיר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד נִשְׁמָתוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב, ה): נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ. דָּבָר אַחֵר, בָּשָׂר וָדָם אִם יַעֲשֶׂה לַחֲבֵרוֹ רָעָה, אֵינָהּ זָזָה מִלִּבּוֹ לְעוֹלָם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְהָיוּ הַמִּצְרִים מְשַׁעְבְּדִין אוֹתָם בְּטִיט וּבִלְבֵנִים, לְאַחַר כָּל הָרָעוֹת שֶׁעָשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל חָס הַכָּתוּב עֲלֵיהֶן, וְאָמַר (דברים כג, ח): לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְּאַרְצוֹ, אֶלָּא רִדְּפוּ אַחַר הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לד, טו): בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ, מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי מֵאִיר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וכו' הָלְכָה אוֹתָהּ אִשָּׁה לְבֵיתָהּ, שֶׁהָיָה לֵיל שַׁבָּת וּמָצְאָה הַנֵּר שֶׁלָּה שֶׁכָּבָה, אָמַר לָהּ בַּעֲלָהּ הֵיכָן הָיִית עַד עַכְשָׁו, אָמְרָה לוֹ שׁוֹמַעַת הָיִיתִי לְרַבִּי מֵאִיר דּוֹרֵשׁ, וְהָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ לֵיצָן, אָמַר לָהּ בְּכָךְ וְכָךְ אֵין אַתְּ נִכְנֶסֶת לְבֵיתִי עַד שֶׁתֵּלְכִי וְתָרֹקִּי בְּפָנָיו שֶׁל רַבִּי מֵאִיר, יָצְאָה לָהּ מִבֵּיתוֹ. נִגְלָה אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב עַל רַבִּי מֵאִיר, אָמַר לוֹ הֲרֵי בִּשְׁבִילְךָ יָצְאָה הָאִשָּׁה מִבֵּיתָהּ, הוֹדִיעוֹ אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב הֵיאַךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, מֶה עָשָׂה רַבִּי מֵאִיר, הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל, בָּאֲתָה אוֹתָהּ אִשָּׁה לְהִתְפַּלֵּל וְרָאָה אוֹתָהּ, וְעָשָׂה עַצְמוֹ מִתְפַּסֵּק, אָמַר מִי יוֹדֵעַ לִלְחשׁ לָעַיִן, אָמְרָה לוֹ אוֹתָהּ אִשָּׁה אֲנִי בָּאתִי לִלְחשׁ, רָקְקָה בְּפָנָיו. אָמַר לָהּ, אִמְרִי לְבַעֲלֵךְ הֲרֵי רָקַקְתִּי בְּפָנָיו שֶׁל רַבִּי מֵאִיר, אָמַר לָהּ לְכִי הִתְרַצִּי לְבַעֲלֵךְ. רְאֵה כַּמָּה גָדוֹל הוּא כֹּחוֹ שֶׁל שָׁלוֹם. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא תֵּדַע לָךְ כַּמָּה גָּדוֹל הוּא כֹּחוֹ שֶׁל שָׁלוֹם, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַנִּכְתָּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, כְּדֵי לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין סוֹטָה לְבַעֲלָהּ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב דְּבָרִים שֶׁל בְּדַאי לִתֵּן שָׁלוֹם בֵּין יוֹסֵף לְאֶחָיו, בְּשָׁעָה שֶׁמֵּת אֲבִיהֶן הָיוּ מִתְיָרְאִין שֶׁלֹא יִנְקֹם לָהֶן, וּמָה אָמְרוּ לוֹ (בראשית נ, טז יז): אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, וְאֵין אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁצִּוָּה יַעֲקֹב אָבִינוּ, אֶלָּא אָמְרוּ הַכְּתוּבִים דִּבְרֵי בְּדַאי מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. דָּבָר אַחֵר, חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁנְּתָנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְצִיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכב, ו): שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם. דָּבָר אַחֵר, חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁנְּתָנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כה, ב): עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. דָּבָר אַחֵר, חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁנְּתָנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַקְּרוֹבִים וְלָרְחוֹקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, יט): שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב. דָּבָר אַחֵר, חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁלֹא נְתָנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מח, כב): אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים. דָּבָר אַחֵר, חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁנְּתָנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִינְחָס בִּשְׂכָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, יב): הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. דָּבָר אַחֵר, גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַשֵֹּׂר אֶת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁיִּהְיוּ נִגְאָלִים אֶלָּא בַּשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נב, ז): מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם וגו'. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי לֵוִי חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁכָּל חוֹתְמֵיהֶם שֶׁל בְּרָכוֹת אֵינָן אֶלָּא בְּשָׁלוֹם, קְרִיאַת שְׁמַע חוֹתֶמֶת בְּשָׁלוֹם, פּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם. הַתְּפִלָּה חוֹתֶמֶת בְּשָׁלוֹם. בִּרְכַּת כֹּהֲנִים חוֹתֶמֶת (במדבר ו, כו): וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. דָּבָר אַחֵר, חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סו, יב): הִנְנִי נוֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם. אָמַר דָּוִד מְבַקֵּשׁ הָיִיתִי לִשְׁמֹעַ מַהוּ שִׂיחָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל, וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיָה עָסוּק בִּשְׁלוֹמָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה, ט): אֶשְׁמְעָה מַה יְּדַבֵּר הָאֵל ה' כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו וגו'. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, רְאֵה מָה חָבִיב הַשָׁלוֹם, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא מָצָא כְּלִי שֶׁהוּא מַחֲזִיק כָּל הַבְּרָכוֹת לְבָרְכָן בּוֹ אֶלָּא הַשָּׁלוֹם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.

תוכן העניינים

דברים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה