פרק ה · אות ד
ד דָּבָר אַחֵר, שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים לב, מא מב): אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב, מַהוּ הַמִּקְרָא הַזֶּה, רַבִּי יְהוּדָה וְרַב נַחְמָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם שׁוֹנֵן אֲנִי אֶת חַרְבִּי כַּבָּרָק אֲנִי מַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, מָה אֶעֱשֶׂה וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. אָמַר רַבִּי נַחְמָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם מְשַׁנֶּה אֲנִי אֶת מִדַּת הַדִּין, בָּרָק אֶחָד אֲנִי מוֹצִיא וּמַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, מָה אֶעֱשֶׂה וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, שְׁנֵי דְּבָרִים בִּימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צְדָקָה וְתוֹרָה, צְדָקָה דִּכְתִיב (תהלים מח, יא): צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ. תּוֹרָה, דִּכְתִיב (דברים לג, ב): מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. שְׁנֵי דְבָרִים בְּיָדוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: הַנֶּפֶשׁ וְהַדִּין. הַנֶּפֶשׁ, דִּכְתִיב (איוב יב, י): אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי. וְהָדֵין, דִּכְתִיב: וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַנֶּפֶשׁ וְהַדִּין נְתוּנִים בְּיָדִי, שִׁמְרוּ אֶת הַדִּין וַאֲנִי אֶשְׁמֹר נַפְשׁוֹתֵיכֶם, הֱוֵי שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים.