פרק ה · אות א
א שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק (דברים טז, יח), הֲלָכָה, קְרוֹבוֹ שֶׁל אָדָם מַהוּ שֶׁיְהֵא מֻתָּר לוֹ לֵישֵׁב בְּדִינוֹ, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים אֵלּוּ הֵן הַקְּרוֹבִים אָבִיו וְאֶחָיו וַאֲחֵי אָבִיו וַאֲחֵי אִמּוֹ וכו', לָמָּה כֵן, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁהַקָּרוֹב פָּסוּל לְהָעִיד כֵּן הוּא פָּסוּל לָדוּן, וּמָה רָאִיתָ לוֹמַר כֵּן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כְּתִיב (דברים כא, ה): וְנִגְשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה' וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע. בּוֹא וּרְאֵה הִקִּישׁ נְגָעִים לְרִיבִים וְרִיבִים לִנְגָעִים, מַה נְּגָעִים בַּיּוֹם אַף דִּינִים בַּיּוֹם, וּמָה רִיבִים פְּרַט לְקָרוֹב, אַף נְגָעִים פְּרַט לְקָרוֹב. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אַל תְּהִי מְלַגְלֵג בַּדִּין, שֶׁהוּא אֶחָד מִשְּׁלשָׁה רַגְלֵי הָעוֹלָם, לָמָּה, שֶׁשָּׁנוּ חֲכָמִים עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם, תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁאִם הִטֵּיתָ אֶת הַדִּין שֶׁאַתְּ מְזַעֲזֵעַ אֶת הָעוֹלָם שֶׁהוּא אֶחָד מֵרַגְלָיו. רַבָּנָן אָמְרֵי קָשֶׁה הוּא כֹּחוֹ שֶׁל דִּין שֶׁהוּא אֶחָד מֵרַגְלֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד, מִנַּיִן (תהלים פט, טו): צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְמוּ פָנֶיךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְכָךְ עָנְשׁוֹ שֶׁל דִּין קָשֶׁה, הֱווּ זְהִירִין, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים.