פרק ב · אות ל
ל אָז יַבְדִּיל משֶׁה שָׁלשׁ עָרִים מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ, מַהוּ מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הַזְרַח שֶׁמֶשׁ לָרוֹצֵחַ וְנָתַתָּ לוֹ מִקְלָט שֶׁיִּגְלֶה לְשָׁם שֶׁלֹא יֹאבַד בַּעֲוֹן הָרְצִיחָה כְּשֵׁם שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הַזֶּה מֵאִיר לָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר (דברים ד, מב): לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ, רַבָּנָן אָמְרִין לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְחָרָשׁ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בָהּ נִשְׁבְּרָה לְתוֹךְ יָדָיו, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִלּוּ בְּטוֹבָתוֹ שְׁבָרָהּ, הָיָה נֶהֱרָג, עַכְשָׁו שֶׁשְׁבָרָהּ שֶׁלֹא בְטוֹבָתוֹ יִטָּרֵד לְמֵטָלוֹן, כָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית ט, ו): שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, אֲבָל מִי שֶׁהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה שֶׁלֹא בְּטוֹבָתוֹ, גּוֹלֶה מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, מב): וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי שֶׁהָיָה יֵצֶר הָרָע מָצוּי הָיוּ הוֹרְגִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ וּמֵתִים, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי עוֹקֵר יֵצֶר הָרָע מִכֶּם, וְאֵין מִיתָה בָּעוֹלָם (ישעיה כה ל): בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח: