פרק ב · אות יב
יב דָּבָר אַחֵר, כַּה' אֱלֹהֵינוּ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים סט, יד): וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא שָׁאַל לְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מַהוּ דִּכְתִיב וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן, אָמַר לוֹ שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה פְּעָמִים פְּתוּחִים פְּעָמִים נְעוּלִים, אֲבָל שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה לְעוֹלָם פְּתוּחִים, אָמַר לוֹ מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים סה, ו): נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחוֹקִים, מַה הַמִּקְוֶה הַזֶּה פְּעָמִים פָּתוּחַ פְּעָמִים נָעוּל, אַף שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה פְּעָמִים פְּתוּחִים פְּעָמִים נְעוּלִים, אֲבָל הַיָּם הַזֶּה לְעוֹלָם פָּתוּחַ, כָּךְ יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָם פְּתוּחָה לְקַבֵּל שָׁבִים. אָמַר רַב עָנָן אַף שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה אֵינָן נִנְעָלִים לְעוֹלָם, דִּכְתִיב כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו. וְאֵין קְרִיאָה אֶלָּא תְּפִלָּה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, כד): וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה. אָמַר רַבִּי חִיָּיא רַבָּה, כְּתִיב (תהלים כז, יד): קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה', הֱוֵי מִתְפַּלֵּל וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל, וְיֵשׁ שָׁעָה שֶׁיִּתְּנוּ לְךָ. דָּבָר אַחֵר, וַאֲנִי תְפִלָּתִי וגו', דָּוִד בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה יְחִידִי אָמַר עֵת רָצוֹן, אֲבָל תְּפִלָּתָן שֶׁל צִבּוּר אֵינָהּ חוֹזֶרֶת לְעוֹלָם רֵיקָם, הֱוֵי כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו.