פרק ב · אות ט
ט כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה (דברים ג, כז), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אִם אַתָּה נִקְבַּר כָּאן אֶצְלָן, בִּזְכוּתְךָ הֵן בָּאִין עִמָּךְ. אָמַר רַבִּי לֵוִי, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאֶחָד שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ מְעוֹתָיו בִּמְקוֹם אֲפֵלָה, אָמַר אִם אוֹמֵר אֲנִי הָאִירוּ לִי שֶׁאֲקַבֵּץ מְעוֹתַי, אֵין בְּרִיָה מַשְׁגַּחַת עָלַי, מֶה עָשָׂה נָטַל זָהוּב אֶחָד וְהִשְׁלִיךְ בְּתוֹכָם, וְהִתְחִיל צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר הָאִירוּ לִי, זָהוּב אֶחָד הָיָה לִי וְנָפַל מִמֶּנִּי כָּאן, וְהֵאִירוּ לוֹ. מֶה עָשָׂה, מִשֶּׁנָּטַל אֶת הַזָּהוּב אָמַר לָהֶן, בְּחַיֵּיכֶם הַמְתִּינוּ לִי שֶׁאֲלַקֵּט אֶת הַמָּעוֹת, וְלִקְטָן, בִּזְכוּת הַזָּהוּב נִתְלַקְטוּ הַמָּעוֹת. כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אִם נִקְבַּר אַתָּה אֶצְלָם בַּמִּדְבָּר הֵן בָּאִים בִּזְכוּתְךָ וְאַתְּ בָּא בְּרֹאשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ וגו' וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם.