פרק א · אות ו
ו דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּדְּבוֹרִים הָיוּ בָּנַי מִתְנַהֲגִים בָּעוֹלָם עַל יְדֵי צַדִּיקִים וְעַל יְדֵי נְבִיאִים. דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים, מָה הַדְּבוֹרָה הַזּוֹ דִּבְשָׁהּ מָתוֹק וְעֻקְּצָהּ מָר, כָּךְ הֵן דִּבְרֵי תוֹרָה, כָּל מִי שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶן נוֹטֵל אִפּוֹפָּסִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ, י): מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת, (שמות לא, יד): מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת. וְכָל מִי שֶׁמְקַיֵּם אוֹתָהּ זוֹכֶה לְחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, יב): לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים, מָה הַדְּבוֹרָה הַזּוֹ דֻּבְשָׁהּ לְבַעְלָהּ וְעֻקְּצָהּ לַאֲחֵרִים, כָּךְ הֵן דִּבְרֵי תוֹרָה, סַם חַיִּים לְיִשְׂרָאֵל, וְסַם הַמָּוֶת לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, מָה הַדְּבוֹרָה הַזֹּאת כָּל מַה שֶּׁהִיא מְסַגֶּלֶת, מְסַגֶּלֶת לִבְעָלֶיהָ, כָּךְ כָּל מַה שֶּׁיִשְׂרָאֵל מְסַגְּלִין מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, הֵם מְסַגְּלִים לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.