דברי שאול - עדות ביוסף על משנה תורה, הלכות עדות· רבי יוסף שאול נתנזון
פרק כ · הלכה ז
עדים שהעידו על איש שהוא טריפה. עיין לח"מ מה שדקדק מדברי רבינו פ"ב מרוצח דבדיני ממונות לא בעינן עדות שאתה יכול להזימה ועי' בש"ך ס"ס ל"ג שדחה זאת. והנה אמר תלמידי ש"ב מו"ה אברהם נ"י ראיה דלא בעינן עדות שאי"ל בד"מ מהא דאמרו בב"ב דף כ"ט כגון דאמרו אנן אגרינן מיניה ודרינן ביה תלתא שנין ביממא ובליליא ואם נאמר דבעי עדות שאי"ל א"כ אם יזימו אותם יהיה גוף החזקה בטילה דהא עיקר החזקה היא ע"י שדרו בו והחזיקו מכחו וא"כ יהיה הכחשה והזמה ביחד ולשיטת רבינו לא מהני עכ"ד והשבתי לפי מ"ש לעיל אינו קושיא דהם עיקרם להזמה קאתו אמנם בלא"ה אינו קושיא דהא באמת הש"ס הקשה דנוגעין בעדות הם ומשני כגון דנקיטו אגר ביתא ואמרו למאן ניתביה וא"כ עיקר עדותן לא היה רק שדרו בו שלש שנים ועל החזקה אינם מעידין רק שממילא הבי"ד יפסקו החזקה אבל עיקר עדותם אינו על חזקה רק שדרו בו ועל זה יוכלו להזימם. ובזה יש ליישב קושית התוס' דלהמנו במגו דאי בעי אמרו פרענו למערער ולפי מ"ש אתי שפיר דאם יאמרו על החזקה שוב הוי עדות שאתה יכול להזימה ודו"ק. והנה בש"ך סי' ל"ג הקשה על הב"י דכתב דטריפה פסול להעיד והרי לרבא כשר בעדי טריפה ולרב אשי פסול לפי שאינו בזוממי זוממין ולמה לא פסול בשביל שהם טריפה ולפענ"ד נראה דבר חדש דלפי מ"ש הכ"מ דמיירי דלא ידעו הבי"ד שהם טריפה וא"כ מה בכך שטריפה פסול הא בהזמה כל החיוב לפי שרצו לחייבו ועל המחשבה הם נידונים והרי כל שהבי"ד לא ידעו שהם טריפה הם רצו לחייב ומה בכך שהם פסולים הא גוף העדות בעצמו שקר ג"כ ואפ"ה התורה מחייבם על אשר זממו לחייב והרי זממו ולכך הוצרך לחדש שאינם בזוממי זוממין והיינו שהם יכולים לומר אנו ידענו דהם היו טריפה ולא רצו לחייב כלל.
ובזה יש ליישב מ"ש רש"י ורבא ס"ל כיון דעדים זוממין חידוש הוא אפי' שאינו בזוממי זוממין ג"כ מקטלי והוא תימה דאדרבא כל שהוא חידוש למה יתחייבו גם כשאינו בזוממי זוממין. ולפי מ"ש יש לומר כיון דכל עיקר הזמה היא דאל"כ לא יראו עדים מלשקר וכמ"ש רש"י בב"ק דף ע"ה ולפ"ז כאן דבלא"ה הוא פסול להעיד רק שהחיוב הוא על שרצו לחייב א"כ אינו מתורת עדות ולכך סלקא דעתיה דרבא דל"צ שיהיו בזוממי זוממין ודו"ק. ומה שהקשה הש"ך על הדרכי משה והסמ"ע דבדיני ממונות גם אם בעי עדות שאתה יכול להזימה מ"מ בממון יכולין להזימן נראה לפענ"ד לפי מ"ש דטריפה פסול להעיד משום שאינו בגדר איש דטריפה אינה חיה ואינו בכלל ועמדו שני אנשים ולפ"ז כבר נודע מ"ש המהרש"ל דרק על פי רוב טריפה אינו חי והמיעוט חי א"כ בדיני ממונות שוב יש לומר דאין הולכין בממון אחר הרוב וכיון דטריפה היה לו חזקת כשרות מעיקרא שפיר יכולין להוציא ג"כ ממון דהחזקה מסייע להמיעוט מכל שכן לפטור רק דהוה עדות שאי אתה יכול להזימה דלא נזים את העדים שהזימו דיכולין לומר דלמא הוא מן הרוב דפסולים להעיד ולכך כתבו דבד"מ לא בעי עדות שאילה"ז ואינו צריך שיהיו בזוממי זוממין ודו"ק: